מהי סקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מאוחרת (או כפי שהיא נקראת גם סריקת מערכות מאוחרת) מתבצעת לרוב בשבועות 18-22 להריון. בעבר היה נהוג לבצעה מעט מאוחר יותר, אך עם השתפרות איכות ציוד האולטרה-סאונד הוקדם התאריך המומלץ לביצועה.
נהוג להפריד בין סקירת מערכות רגילה לסקירת מערכות "מורחבת" – אולם אלו הגדרות שרירותיות ולא "רפואיות", ומשקפות את המתחייב בביצוע הבדיקה.
סקירת מערכות רגילה
סקירת מערכות רגילה מתבצעת בשבועות 18-22 להריון. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית (כלומר מתמר הסורק על-פני הבטן). הבדיקה אמורה לזהות מומים אנטומיים בעובר. בדיקה זו מומלצת ע"י משרד הבריאות, נמצאת בסל הבריאות הציבורי ומתבצעת ע"י רופאים אשר קיבלו הסמכה לבדיקות אלו.
הרופא המבצע את הבדיקה מעריך את גודלו של העובר, כמות מי-השפיר וסורק מספר מצומצם של איברים (ע"פ רשימה שנקבעה במשרד הבריאות):
- עמוד השדרה,
- גפיים עליונות ותחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות)
- ארבעת מדורי הלב- מוצא העורקים הגדולים
- ספירת כלי-הדם בחבל הטבור
- גולגולת ומוח (בחתך רוחבי): צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס
- ארובות עיניים, שפתיים.
- ריאות
- קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.
- מיקום השליה
- כמות מי השפיר
- קיום דופק ותנועות
- בדיקת אורך צוואר הרחם
במידה והבדיקה איננה תקינה, נשלחת האישה לביצוע סריקת מערכות מכוונת (מורחבת).
סקירת מערכות מורחבת
סקירת מערכות מורחבת היא בדיקה המתבצעת בשבועות 18-24 להריון. בדיקה זו מבוצעת בגישה בטנית. הבדיקה מבוצעת באופן פרטי (למעט במקרים בהם הבדיקה מתבקשת על-פי תוצאת בדיקת הדם לסקר ביוכימי – "חלבון עוברי" או על-פי סקירת מערכות רגילה) ועלותה יחסית גבוהה.
בבדיקה זו הרופא סורק את אברי העובר מ"קודקוד" ועד "כפות הרגליים".
בנוסף, בדיקה זו משמשת לבדיקת קצב גדילת העובר (הערכת משקל של העובר), ולקביעת מיקומה של השלייה. ממצאים כמו גודל תינוק חריג, שלייה נמוכה או שילית פתח עלולים להביא להמלצה לבצע להמשך מעקב במהלך ההריון.
סקירה שלישית
בשנים האחרונות הצטרפה בדיקה נוספת- סקירה שלישית. בדיקה שנערכת בין השבוע ה 30-33 להריון. מטרת הסקירה השלישית לאתר מומים שלא התגלו במהלך הטרימסטר השני ולזהות 3 סוגי מומים:
- מומים שהתפתחו בשלב מאוחר של ההריון ולאחר הסקירה השנייה.
- מומים שלא זוהו בסקירה השנייה, וקל יותר לאתרם בטרימסטר השלישי.
- מומים שהתפתחו בעקבות חשיפה לזיהומים בזמן ההריון, דוגמת חשיפה לזיקה או CMV או טוקסופלזמה ויתכן שיתפתחו בעובר מומים בעקבות ההדבקה של האימא. המומים השכיחים ביותר שניתן לזהות בשלב זה של ההריון כוללים מומי כליות ומומי מוח.
מומים נוספים שניתן לגלות לאחר שבוע 27
- התפתחות לא תקינה של מערכת כלי הדם, (Vein of Galen malformations).
- מומים בלב העובר כגון היצרות של אבי העורקים או חורים במחיצה הבין חדרית (VSD). במקרים אלו ידרש אקו לב עובר ויעוץ של קרדיולוג ילדים.
- מקרי גמדות המתבטאים במבנה עצמות שונה המתבטאים בפער גדול מאוד בגודל העצמות.
- במערכת העיכול – יתכן הרחבה של לולאות מעי, חסימת מעי או המצאות נוזל בחלל הבטן.
- מקרים נדירים של תסביב מעי עם ירידה באספקת הדם שהינם מקרים דחופים שלעתים דורשים ילוד לפני הזמן כדי לשמר את המעי ולמנוע נזק בלתי הפיך.
- התפתחות ציסטה שחלתית אצל נקבות המתרחשת בטרימסטר השלישי, מציאת הממצא דורש מעקב.
הסיכויי לגילוי מומים מוקדם
על פי המחקרים שנעשו להערכת אחוז גילוי מומים והתלות בשבוע ההריון בו בוצעה הסקירה גילו שבבדיקות העובר בטרימסטר הראשון והשני הצליחו לגלות כ-85% מכלל המומים.הבדיקה הנוספת של סקירה שלישית שנערכת בטרימסטר השלישי הוסיפה זיהוי שלעוד כ 15% נוספים.
ממצאים העלולים להתגלות בסקירת מערכות
על נושא זה הכנו דף מיוחד – ממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד.
