בדיקת שתן כללית + תרבית

בדיקת שתן כללית

מקובל לבצע בדיקת שתן כללית ותרבית שתן סמוך למועד הכניסה להריון על מנת לאפשר גילוי מוקדם של זיהום בדרכי השתן טרם הופעת סימפטומים. אצל נשים הרות נוכחות חיידקים בשתן מחייבת קבלת טיפול גם בהעדר סימפטומים על מנת למנוע סיכון לעובר.

הרכיבים החשובים הנבדקים בבדיקת השתן "לכללית" הם:

• חלבון (Protein) – לאפיון מצבים כגון מחלות כליה, רעלת הריון וכו'
• סוכר (Glucose) – למדידת הפרשת הסוכר בשתן, לרוב לא משמש לאבחון סוכרת בהריון.
• אצטון (Acetone) – המאפיין מצבים של התייבשות ורעב (למשל בהקאות חוזרות וכו').
• כדוריות דם לבנות (WBC) – לאפיון מצבי דלקת ועוד.
• כדוריות דם אדומות (RBC) – לאפיון מצבים שונים כגון אבנים בדרכי השתן וכו'
• בדיקות נוספות.

בדיקה זו איננה כמותית אלא איכותית בלבד ולכן כאשר יש תשובה לקויה נדרשות לעיתים בדיקות שתן נוספות (תרבית שתן, איסוף שתן ל-24 שעות וכו').

כיצד מבוצעת בדיקת שתן לכללית?

מדובר בבדיקת שתן פשוטה אשר איננה מחייבת צום או כל הכנה נוספת. בבדיקה תקבלי כוסית פלסטיק אשר אליה תתבקשי להטיל את השתן. הבדיקה מבוצעת לרוב באופן אוטומטי ולכן קבלת התשובות היא מיידית.

בדיקת תרבית שתן

בעת ביצוע בדיקת השתן, מבוצעת גם בדיקת תרבית שמטרתה לאתר חיידקים בשתן.

איבחון דלקות חריפות בדרכי השתן

זיהום חריף בדרכי השתן מאפיין כ-1-3% מהנשים בהריון. זיהומים אלו, מלווים לרוב בכאב, צריבה ותכיפות במתן שתן, ולעיתים הופעת שתן דמי וכאבי בטן לא מוסברים. זיהום בדרכי השתן עלול לגרום להתפתחות צירים מוקדמים, ולעיתים אף ללידות מוקדמות. בנוסף, זיהום שאיננו מאובחן בזמן או מטופל כראוי עלול לגרום לדלקת של הכליה (המצריכה לרוב טיפול אנטיביוטי תוך וורידי והעלולה לגרום לסיבוכים קשים כגון מחלות ריאה וכו'). לפיכך, נהוג לבצע תרבית שתן בכל אישה המתלוננת על סימפטומים של צריבה, כאב, תכיפות במתן שתן או תלונות מכוונות אחרות.

איבחון דלקות סמויות בדרכי השתן

התברר כי כ-5-10% מהנשים בהריון עלולות לפתח זיהום בדרכי השתן אשר איננו מלווה בתלונות או תחושות אופייניות (צריבה, כאב או תכיפות במתן שתן). נשים אלו עלולות לפתח זיהום חריף על כל סיבוכיו. לפיכך, נהוג לבצע תרבית שתן לכל הנשים ההרות, כבר בתחילת ההריון, בכדי לאתר נשים הלוקות בזיהום סמוי בדרכי השתן.

כיצד מבוצעת בדיקת תרבית שתן?

את הבדיקה ניתן לבצע בכל מתן שתן אולם עדיף לבצעה ע"י מתן השתן הראשון של הבקר (שהוא מרוכז יותר). לצורך הבדיקה תקבלי כוסית סטרילית (וודאי כי אינך נוגעת בצד הפנימי שלה). במהלך הבדיקה עלייך לשטוף היטב (בעזרת מים וסבון או חומר חיטוי אחר) את מוצא השופכה (פתח יציאת השתן). את תחילת השתן עלייך להטיל בשירותים (בכדי לשטוף חיידקים שנמצאו במבוא השופכה) ואז באמצע מתן השתן, עלייך לכוון את הזרם לתוך הכוסית הסטרילית.

מהי התשובה המתקבלת בבדיקת תרבית שתן?

התשובה המתקבלת עשויה להיות תקינה (תרבית "עקרה", "סטרילית" וכו') כלומר ללא צמיחה של חיידקים.

במקרים בהם צמחו חיידקים בתרבית, יופיע מספר המושבות של החיידקים. תרבית נחשבת לחיובית רק כאשר צומחות מעל ל-100,000 מושבות. לרוב, תתקבל תשובה המציינת את סוג החיידק הצומח (חיידק אחד או שניים). במידה וגדלים בתרבית מעל ל-3 זנים שונים של חיידקים, יש חשש כי הדגימה ניתנה באופן לא סטרילי ואז יש לחזור על התרבית. אמנם, תרבית חיובית נחשבת רק בצמיחה של למעלה מ-100,000 מושבות, אך בהריון, רופאים רבים מורידים את הסף ומחשיבים את התרבית לחיובית בכל מקרה בו צמחו למעלה מעל ל-20,000 מושבות (במיוחד אם לאישה יש תלונות כגון צריבה, כאב או תכיפות במתן שתן).

יש להתחיל טיפול בדלקות שתן (באנטיביוטיקה) רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.

במידה והתרבית חיובית, וקיבלת טיפול אנטיביוטי, עלייך לחזור על התרבית כ-3-5 ימים לאחר סיום הטיפול התרופתי.

סיכום

יש לבצע תרבית שתן לכל אישה בתחילת ההריון לשם איתור נשים עם דלקות סמויות בדרכי השתן (5-10% מהנשים). בנוסף, יש לבצע תרבית לכל אישה המתלוננת על תחושות העלולות להצביע על זיהום. ישנם רופאים, המבצעים תרבית שתן רוטינית, גם ללא תלונות, בתחילת כל טרימסטר.