בדיקת סוג דם הינה בדיקה שגרתית אותה תעברי כחלק מבדיקות דם כלליות מקיפות אותן תתבקשי לבצע בהריון. בדיקות אלו כוללות כמה פרמטרים נוספים כמו רמת ההמוגלובין בדם, רמת הסוכר בצום, הימצאות נוגדנים למחלות מסוימות ועוד. כחלק מבדיקת סוג הדם יבדק האם את בעלת Rh חיובי או שלילי.
סוגי הדם הקיימים הם AB ,B ,A ו – O.
מהו RH?
Rh הינו מרכיב מולקולרי (אנטיגן) המצפה את כדוריות הדם האדומות. מרכיב זה נמצא על הכדוריות האדומות של כ-85% מהאוכלוסייה בישראל (אנשים אלו מוגדרים כבעלי Rh חיובי – Rh+). אנשים להם אין את גורם ה-Rh על הכדוריות נקראים בעלי Rh שלילי (Rh-). כאשר דמו של אדם בעל Rh שלילי בא במגע עם דם בו יש Rh חיובי, הוא ייצר נוגדנים נגד דם זה.
כל סוגי הדם (A, B, AB, ו-O) יכולים להיות בעלי Rh חיובי או Rh שלילי. אדם, לדוגמא, בעל סוג דם B ו-Rh חיובי יוגדר כבעל סוג דם +B.
כאשר אישה בעלת Rh שלילי נכנסת להריון מגבר בעל Rh חיובי, קיים סיכון כי העובר יהיה בעל Rh חיובי. כל עוד לא יתערבב דמו של העובר בדמה של האישה, לא תהיה בעיה. אולם, באופן טבעי (בכל ההריונות) מתרחש מעבר של דם עוברי אל תוך מערכת הדם האמהית. מעבר זה (הנקרא Feto-Maternal Hemorrhage) הינו לרוב מינימאלי ביותר ואינו גורם לבעיות בהריון. כמות הדם העוברת מהעובר לאם מתגברת משמעותית לאחר פעולות פולשניות (כדוגמת בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שיליה). בעת הלידה או בעת הפלה, כאשר מתערבב דם האם בדם העובר, מתחיל תהליך של "ריגוש", כלומר יצירת נוגדנים (על-ידי האם) נגד דמו של העובר.
מדוע חשוב לאתר RH -?
בהריון הראשון אשר בו מתרחש תהליך יצירת נוגדנים (על-ידי האם) נגד דמו של העובר, נוצרים נוגדנים "גדולים" (מסוג IgM ) אשר אינם מסוגלים לעבור את השליה ולפגוע בעובר (ולכן לרוב יסתיים הריון זה בשלום). בהריון השני נוצרים נוגדנים "קטנים" יותר מסוג IgG. נוגדנים אלו עוברים את השליה ומגיעים למחזור הדם העוברי. במידה והדבר מתרחש, קיים סיכון שהנוגדנים יהרסו את כדוריות הדם האדומות של העובר, דבר עלול לגרום לבסוף לאנמיה של העובר.
בעיות אלו ניתנות לזיהוי על-ידי בדיקת דם האם (רמות נוגדנים) ובדיקת אולטראסאונד ודופלר של העובר. במידה ומתגלית בעיה, ניתן לטפל בעובר בעודו ברחם על-ידי מתן עירוי דם תוך רחמי.
חיסון אנטי-די (anti-d)
ניתן להימנע מראש מבעיות אלו אם נותנים לאם בעלת Rh שלילי (Rh-), חיסון הניתן בזריקה לשריר, הנקרא אנטי-די (אנטי-D או Anti-D). חיסון זה מכיל נוגדנים כנגד Rh+ הנדבקים לכדוריות הדם של העובר ומונעים התפתחות תגובה חיסונית כנגדו.
חיסון אנטי-די ניתן לכל אישה הרה בעלת סוג דם Rh שלילי:
- במקרה של דימום חריג.
- לאחר הפלה.
- לאחר פעולות פולשניות.
- בשבוע ה-28 להריון (לפני מתן החיסון תיבדק האישה לקיום נוגדנים בדמה מאחר ואם הנוגדנים כבר קיימים, אז אין יתרון במתן החיסון).
- במידה והילוד שנולד הוא אכן בעל סוג דם Rh חיובי (Rh+), אזי יינתן חיסון נוסף לאחר הלידה.
Indirect Coombs Test
זוהי בדיקה לזיהוי נוגדנים אימהיים כנגד כדוריות דם אדומות. הבדיקה מבוצעת לראשונה עם קבלת אישה בעלת Rh שלילי (Rh-) למעקב הריון, שוב במהלך ההריון, ולפני מתן חיסון anti-D. במידה ובדיקה זו חיובית, ומתגלה טיטר נוגדנים, מומלץ להתחיל במעקב במסגרת יחידה העוסקת באנמיה עוברית. מעקב שכזה כולל בדיקות אולטראסאונד ודופלר ולעיתים דיקור מי שפיר או בדיקת דם עוברי
