על מנת לעשות סדר בבלגאן, הנה רשימה של בדיקות הריון אותן תעברי במהלך ההריון שלך:
| זמן ביצוע הבדיקה | סוג הבדיקה |
| אולי את בהריון? | בדיקת הריון לאשר שאכן את בהריון בשעה טובה |
| לאחר קבלת תוצאת בדיקת הריון חיובית | בדיקת אולטרה סאונד ראשונית לאישור ההריון ובמטרה לגלות דופק עובר. בשבועות הראשונים יש לבצע בדיקת סוג דם, RH, ספירת דם (המטולוגיה) בדיקת שתן כללית + תרבית, בדיקת סוכר בדיקת CMV, בדיקת נוגדני אדמת, בדיקת טוקסופלסמוסיס |
| שבוע 13- 11 | בדיקת סיסי שיליה. בדיקה שנועדה לאתר מחלות גנטיות וכרומוזומליות אצל עוברים בסיכון. ניתן בהמלצת גנטיקאי. |
| שבוע 6 +11-13 | בדיקת שקיפות עורפית + בדיקת דם. בדיקה שמבוצעת במטרה להעריך תסמונת דאון בעובר. בשילוב מספר פרמטרים ניתן להעריך את הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון. בדיקת סקר לא פולשנית (NIPT) |
| שבוע 13-16 | סקירת מערכות מוקדמת בדיקת אולטרסאונד וגינלי שמטרתה להעריך את התפתחות העובר ואיתור מומים באיברי העובר ולהעריך את התפתחותו. נבחנים היקף הראש והבטן, אורך עצם הירך ואת ההתפתחות האנטומית של העובר בשלב זה. אם נמצאים ממצאים חריגים בבדיקה, האשה תופני לייעוץ גנטי ולייעוץ פרטני לגבי המום שנמצא ולבדיקות כגון מי שפיר. |
| שבוע 16-20 | סקר ביוכימי (חלבון עוברי) בדיקת הסקר הבסיסית המבוצעת בשליש השני מכונה התבחין המשולש או 'חלבון עוברי'. רצוי לבצע את הבדיקה בשבוע 17. מטרת הבדיקה לקבוע את הסיכון לתסמונת דאון או מומים חמורים במוח ובתעלת העצבים, בדופן הבטן ומומים נוספים. הסקר מבוצע באמצעות בדיקת דם ויתרונה של בדיקת הסקר בכך שאינה פולשנית ואינה מסכנת את האם או את העובר. תוצאות הבדיקה נקבעות על-ידי שקלול גיל האם (ככל שגיל האם עולה, גדל הסיכון) ורמתם של שלושה מרכיבים בדם האם המופרשים בעת ההריון: ההורמון אסטריול (E3). חלבון עוברי (AFP, alpha feto protein) והפפטיד hCG. מאחר ומדובר בבדיקה שתוצאותיה סטטיסטיות התוצאות אינן שוללות באופן מוחלט לידת עובר פגוע. |
| שבוע 17-20 | בדיקת מי שפיר בדיקה שנועדה לאתר מומים או מחלות גנטיות בעובר. באמצעות הבדיקה ניתן לשלול הפרעות במבנה ובמספר הכרומוזומים, מחלות גנטיות (החשודות מראש) והפרעות בסגירת התעלה העצבית של העובר. באמצעות הדגימה ניתן להגיע למסקנות מבוססות על תסמונות ומחלות שיש לעובר כדוגמת עודף כרומוזומים כמו במקרה של טריזומיה או תסמונת דאון או חוסרים כמו במקרה של תסמונת טרנר. לבדיקה אמינות גבוהה ותוצאותיה נחשבות לאבחנה סופית מוסמכת. רוב הדברים שאפשר לגלות בדיקור מי שפיר – אינם ניתנים לגילוי בכל בדיקות ההריון האחרות. בדגימת הנוזל ניתן לבצע גם בדיקת "צ'יפ גנטי" לאיתור פגמים כרומוזומליים בחומר התורשתי, היכנסי לקריאה נוספת אודות הבדיקה |
| שבוע 19-25 | סקירת מערכות מאוחרת בשבועות 25-19 להריון, מומלץ בשבועות 24-21. בעזרת בדיקת אולטרסאונד נבדקות מערכות הגוף של העובר שלמותן ותפקודן. הבדיקה נעשית גם לאלה שעשו סקירה מוקדמת, מאחר ויש מערכות שמתפתחות רק אחרי השבוע ה־15 וכן יש מומים שמתפתחים לאט וניתן לראותם רק מעבר לשבוע ה־20 להריון. ניתן לבצע בשלב זה בנוסף לסקירה המאוחרת גם סקירת מערכות מורחבת ומקיפה יותר ומתבצעת בדרך כלל באופן פרטי. הבדיקה ארוכה יותר וכוללת בדיקות שאינן כלולות בסקירה המאוחרת הנכללת בסל השירותים. |
| שבוע 24-28 | בדיקת סוכר / העמסת סוכר בדיקת דם להעמסת 50 גרם סוכר (לא בצום) לאיתור נשים בסיכון לסכרת הריון. כל ערך שהוא מעל 140 מ"ג נחשב ללא תקין ומחייב בדיקה נוספת של העמסת 100 גרם גלוקוז, שתאבחן או תשלול סוכרת הריונית. בדיקת נוגדני Rh – בשבועות אלה גם עורכים בדיקות דם של נוגדני Rh למי שיש לה Rh שלילי. |
| שבוע 30-33 | אולטרסאונד מעקב גדילה -מטרת הבדיקה היא להעריך את מצב העובר, מנח העובר, התפתחותו ותנוחתו ולקבוע את מיקום השליה. כמו כן מנוטר נפח מי השפיר, שמהווה מדד להתפתחותו התקינה של העובר. מטרת הבדיקה להיערך לקראת הלידה. אם תנוחת העובר (ראש, עכוז או רוחב) במצג עכוז, יוצע לנסות לבצע היפוך עובר או תהיה הפניה לניתוח קיסרי. בשנים האחרונות הצטרפה בדיקה נוספת- סקירה שלישית אשר מטרתה לאתר מומים שלא התגלו במהלך הטרימסטר השני. מטרת הסקירה השלישית לזהות 3 סוגי מומים: 1. מומים שהתפתחו בשלב מאוחר של ההריון ולאחר הסקירה השנייה. 2. מומים שלא זוהו בסקירה השנייה, וקל יותר לאתרם בטרימסטר השלישי. 3. מומים שהתפתחו בעקבות חשיפה לזיהומים בזמן ההריון, דוגמת חשיפה לזיקה או CMV או טוקסופלזמה ויתכן שיתפתחו בעובר מומים בעקבות ההדבקה של האימא. המומים השכיחים ביותר שניתן לזהות בשלב זה של ההריון כוללים מומי כליות ומומי מוח. |
| שבוע 35 | בדיקת תרבית ל- GBS- בדיקה שנעשית בעיקר לנשים בסיכון, מטרת הבדיקה לבדוק נוכחות של חיידק שעלול להיות מסוכן מאוד אם לא מאתרים אותו ותינוק אשר עובר בתעלת הלידה עלול להידבק בו. הבדיקה נעשית על ידי דגימה הנלקחת מפי הטבעת ומהנרתיק, כדי לבדוק נוכחות של חיידק סטרפטוקוק מסוג B אשר שכיח במערכת העיכול. החיידק אינו נחשב אלים או מסוכן, אך מעבר של העובר בתעלת לידה של אשה הנושאת אותו עלול לגרום לתחלואה של היילוד בזיהום ואף לתמותה. אם החיידק אובחן, על היולדת לקבל עירוי תוך-ורידי של אנטיביוטיקה במהלך הלידה. אם היולדת לא הספיקה לקבל טיפול, בשל לידה שהתפתחה במהירות, יקבל היילוד טיפול אנטיביוטי ב-48 השעות שלאחר הלידה. |
| שבוע 40 | ניטור עוברי ומעקב הריון עודף – הכולל ניטור עוברי ובדיקות אולטרסאונד להערכת מצב העובר ואם יש צורך בזירוז להשראת לידה. |
ניתן גם לחלק בדיקות הריון לפי מטרתן:
אבחון הריון ותיעוד גיל ההריון
בדיקת הריון ובדיקת אולטראסאונד ראשונית (לרוב בשבוע 6-8 להריון).
בדיקות מעקב
בדיקת סוג דם, ספירת דם ובדיקת שתן כללית + תרבית.
בדיקות לאבחון זיהומים המסכנים את העובר
הבדיקות היחידות המומלצות / מחויבות ע"פ משרד הבריאות הן: בדיקת ה-VDRL אשר בודקת בעקיפין הדבקות האם בחיידק הסיפיליס ובדיקת נוגדנים לנגיף האדמת. בדיקות נוספות אשר ניתן לבצע (אם כי אין הסכמה בין כל הרופאים בדבר הצורך לבצע בדיקות אלו באוכלוסייה הכללית) הן בדיקות לנגיף ה-CMV, בדיקה לאיתור טפיל הטוקסופלזמה, בדיקה לאיתור נגיף ההרפס ולעיתים נגיף ה-HIV.
בדיקות לאבחון טרם לידתי
בדיקות נשאות –למחלות גנטיות.
בדיקות סקר לאיתור להפרעות כרומוזומליות – כגון תסמונת דאון (שקיפות עורפית, סקר ביוכימי הנקרא גם "חלבון עוברי" – מוקדם ומאוחר).
בדיקות פולשניות לאבחון הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות בעובר – דיקור מי שפיר ובדיקת סיסי שליה.
בדיקות לאבחון מומים מבניים בעובר – סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת.
בדיקות לאבחון סיבוכי הריון – העמסת סוכר, מדידת לחץ-דם ועוד. בקבוצה זו ניתן שוב לכלול את ספירות הדם ובדיקות השתן.
יתכן ותתבקשי לבצע בדיקות הריון נוספות, אופציונליות, לפי הוראת הרופא. יתכן גם כי הרופא יורה לך לחזור על בדיקות הריון שכבר ביצעת מדי פעם. כמו כן, יתכן כי הרופא שלך יבקש ממך לבצע את הבדיקות בזמנים אחרים מאלו שהוזכרו ברשימה זו.
אם לא עברת לפני כניסתך להריון בדיקות סקר גנטיות לבדיקת הסיכוי לנשאות של מחלות תורשתיות, זה הזמן לעשות זאת!
