מה הסיבות האפשריות לזירוז הלידה:
- הריון עודף – עברו שבועיים מתאריך הלידה המשוער (כלומר שבוע 42). אחרי זמן זה השליה כבר לא מבצעת את תפקידיה כראוי ושיעור הסיבוכים עולה באופן משמעותי (מים מקוניאליים, מיעוט מי שפיר, עובר גדול) כיוון שהשליה מזדקנת ותפקודה יורד. בנוסף, יורדים הסיכויים שלידה תתחיל באופן עצמוני בזמן הזה.
- ירידת מים ממושכת, מבלי שמתפתחים צירים.
- הסיכונים בהארכת ההריון גדולים יותר מאשר הסיכונים שבלידה מיידית של התינוק.
- התינוק לא מתפתח כראוי ברחם וניכרת האטה בצמיחתו.
- אי ספיקה של השליה – בדיקות המעידות על כך שהשליה לא מתפקדת בצורה הטובה ביותר ושסביבת הרחם אינה מספקת עוד הגנה עבור העובר.
- מחלה כרונית של האם, למשל לחץ דם גבוה, רעלת הריון או מחלת כליות. בדרך כלל מחמירים אלו עם התקדמות ההריון ועלולים להוות איום של ממש על התינוק.
- עובר הגדל בקצב חריג בשל סכרת הריונית.
- מחלות ומומים של העובר.
- שינויים בדופק.
- מיעוט מי שפיר משמעותי.
השראת לידה – כאשר צוואר הרחם סגור
כאשר אומרים "השראת לידה", מתייחס להליך רפואי שמטרתו לגרום לתחילת לידה במקרים בהם לא החל תהליך הלידה באופן טבעי (עצמי) מסיבה כלשהי, וקיים צורך לתזמן את הלידה לזמן הקרוב, אם בגלל שהמשך ההריון עלול לסכן את העובר אם בגלל שהוא עלול לסכן את האם. כאשר צוואר הרחם עדיין סגור ויש צורך בריכוך ובפתיחה ראשונית של צוואר הרחם עושים השראת לידה. ישנן שיטות שונות לבצע השראת לידה והבחירה בשיטה הספציפית נקבעת בהתאם לתנאים הצווארים, מצב היולדת ומצב העובר. ישנן שיטות שונות בהם משתמשים להשראת לידה:
- בלון
- מתן הורמון פרוסטגלנדין
- עיסוי פטמות
מתי לא ניתן לבצע השראת לידה?
- שלית פתח
- עובר במצג עכוז.
- נשים שעברו שני ניתוחים קיסריים.
- אישה נמוכה יחסית עם עובר גדול (כי הסבירות שתצליח ללדת לידה נרתיקית הוא נמוך מאוד).
- אם יש צורך רפואי ביילוד בשבוע 34 ולפניו, הסיכויים להצליח יהיו נמוכים (בעיקר בלידות ראשונות) כיוון שעדיין אין את החומרים שגורמים להתכווצות שריר הרחם ותחילת לידה, ולכן התהליך הופך לארוך יותר ומסובך.
זירוז לידה
זירוז לידה נעשה במצב שיש פתיחה ראשונית של צוואר הרחם כשהוא בשל, מקוצר ופתוח, ויש רצון להגביר את תדירות ועוצמת הצירים.
בלון
החדרת בלון קטן לצוואר הרחם. הבלון גורם לפתיחה הדרגתית של צוואר הרחם. מכניסים בלון דרך צוואר הרחם, מנפחים אותו מעבר לצוואר (בתוך הרחם), באמצעות נוזל מימי (סליין) שיוצר לחץ על צוואר הרחם. הלחץ מעורר הפרשה של פרוסטגלנדינים וגורר התחלה של פעילות צווארית, פתיחה של צוואר הרחם ומחיקה שלו. זו פרוצדורה שנחשבת בטוחה ויעילה.
לרוב תוך 12-6 שעות נפלט ה"בלון". כאשר הוא לא נפלט באופן עצמוני הרופא יוציא אותו לאחר 24-12 שעות (תלוי בסוג הבלון). זירוז עם בלון הוא שיטה לא נוחה לעתים. אבל חשוב לציין שהיולדת אינה מוגבלת לשכיבה או לצום ויכולה להסתובב עם הבלון ויכולה להתפנות בשרותים.
פקיעת מי שפיר
מיועדת לנשים שיש להן תנאים צווארים טובים ופתיחה מינימלית של צוואר הרחם. מחדירים דרך הנרתיק וצוואר הרחם פוקע (מקלון עם קרס קטן) שבעזרתו עושים "פנצ'ר" בשק מי השפיר. גם כאן מטרת ההליך היא לגרום להפרשת פרוסטגלנדינים שמרככים את צוואר הרחם וגורמים להתחלת צירים. תהליך פקיעת הקרומים לא אמור לגרום לכאב.
כאשר צוואר הרחם פתוח ומחוק, ניתן לזרז את הלידה באמצעות פיטוצין שגורם לכיווץ הרחם ולהופעת צירים. הפיטוצין הוא תרופה סינתטית הזהה להורמון אוקסיטוצין המופרש מהמח, ותפקידו לגרום להתכווצות הרחם. הטיפול יתבצע בחדר הלידה וניתן בהזלפה לווריד במינון עולה. הפיטוצין גורם להתכווצויות של הרחם ופתיחה הדרגתית של צוואר הרחם. מתאים לרוב ליולדות בלידה חוזרת עם פתיחה של 2-1 ס"מ לפחות בצוואר הרחם. במתן פיטוצין היולדת מחוברת למוניטור במשך כל התהליך.
סטריפינג הוכח כתהליך יעיל מאד. מתאים ליולדות עם פתיחה של לפחות 2-1.5 ס"מ. הרופא מחדיר את אצבעו לצוואר הרחם כמו בבדיקה וגינלית רגילה, ומפריד את קרומי מי השפיר מפתח צוואר הרחם. פעולה זו גורמת להפרשת פרוסטגלנדינים שמרככים את הצוואר וגורמים להתחלת צירים. לעיתים לאחר ביצועו עשוי להופיע דמם נרתיקי. סטריפינג עלול להביא לתחושת אי נוחות ולכאב.
האם זה כואב?
לידה באופן עקרוני כואבת, ולכן גם כל השיטות כואבות. מצד שני, כל יולדת מתמודדת עם כאב בצורה אחרת במהלך הלידה, וכך גם עם שיטות היילוד השונות. חשוב לדעת שלעיתים גם במהלך היילוד ניתן לקבל אפידורל, בהתאם לשיקולי הצוות הרפואי בחדר הלידה, או להשתמש באמצעים אחרים להקלת הכאב.
שיטות סבתא לזירוז לידה
אם אין דחיפות בהשראת הלידה, ניתן תחילה לנסות מספר שיטות טבעיות שעשויות להועיל. שיטות אלה, למעט דיקור, לא נבדקו בצורה מדעית ולכן יעילותם לא הוכחה.
חשוב לדעת: לפני שימוש ב"תרופות סבתא" היולדת חייבת להיבדק על ידי רופא נשים זאת כדי לוודא שהתנאים הצווארים מתאימים ללידה, אחרת זה עלול להוביל לצירים וייתכנו סיבוכים בלידה
דיקור – דיקור ומגע הוכחו כיעילים לזירוז לידה. אם רוצים לעשות דיקור שמשרה לידה חשוב מאוד לעשות זאת אצל מישהו מוסמך שמתמחה בהריון ולידה.
חליטת עלי פטל – החליטה עוזרת בריכוך צוואר הרחם. החל משבוע 36 אפשר לשתות שני ספלים ביום.
סקס – בנוזל הזרע קיימים פרוסטגלנדינים, ולכן קיום יחסי מין יכול לעודד צירים.
קוקטייל שמן קיק -מערבבים שלוש כפות שמן קיק עם כוס מיץ תפוזים. ושותים שלוש מנות כאלה ביום
(בהפרש של שלוש שעות).
שיטות סבתא שאינן מומלצות או יש להיזהר בשימוש בהם
עיסוי פטמות – אמנם העיסוי גורם להפרשת פיטוצין בגוף, אבל גם יכול לגרום לעודף צירים ולשינויים בדופק העובר. חייבים לעשות זאת באישור רופא ותוך כדי ניטור דופק העובר.
תכשירים הומאופתיים – פורמולות המבוססות על צמחי מרפא עלולות לגרום לגירוי יתר של הרחם, להיפרדות שליה, לקרע של הרחם ועלולות להעמיד את האם והעובר בסכנת חיים.
