צריכת יוד- לפני, בהריון ובהנקה

חשיבות נטילת יוד לקראת ההריון

בשנים האחרונות עולה צריכת היוד למודעות, בעיקר בתקופת הפוריות, סביב הריון ולידה. משרד הבריאות עדכן את המלצותיו והוסיף את היוד לרשימת התוספים המומלצים לפני, במהלך ההריון ובתקופת ההנקה.

מהו יוד?

יוד הוא מינרל בעל מגוון תפקידים מרכזיים המשפיע באופן נרחב על הגוף ובעיקר על ייצור הורמוני בלוטת התריס, המשפיעים על קצב חילוף החומרים וקצב הגדילה. היוד הוא מינרל שמשפיע באופן ישיר עלייך ועל ההתפתחות המוחית והקוגניטיבית של עוברך.
בלוטת התריס, שייכת למערכת האנדוקרינית ותפקידה לייצר הורמונים המווסתים את חילוף החומרים בגוף. השפעת הבלוטה מושגת ע"י הפרשת ההורמונים T3 ו-T4. הורמון תירוקסין (T4) כולל 4 אטומי יוד ותריודוטירונין והורמון T3 כולל 3 אטומי יוד. בהיעדרם קצב חילוף החומרים יואט, מה שיצור האטה בייצור אנרגיה והפחתה בייצור החלבונים בגוף.

בלוטת התריס זקוקה ליוד לייצור הורמוני התריס. היוד הכרחי במינונים הנכונים כבר בשלב העוברות על מנת להבטיח התפתחות תקינה של בלוטת התריס ויש לו השפעה ישירה על:

• תפקוד המערכת ההורמונלית ופריון האישה
• ההתפתחות הקוגניטיבית של העובר
• התפתחות המערכת ההורמונלית של העובר
• תפקוד קוגניטיבי תקין לאורך כל שלבי החיים
• בניית השלד והשרירים

המקורות העיקריים ליוד

המקורות העיקריים ליוד הם מים, חלב ניגר, ביצים, דגים ואצות. מזה שנים ישנה תפיסה בארץ שמכיוון שאנו מתבססים על תזונה ים תיכונית עשירה בדגים ובשל מיקומנו קרוב אל הים – אין בארץ חסר של יוד ולכן מעולם לא בוצעה בדיקה רשמית. בשנים האחרונות, בעקבות עלייה דרמטית של אבחון בעיות בבלוטת התריס (בעיקר תת פעילות) הוחלט לבצע מחקר הבוחן את הנושא באוכלוסיית נשים בהריון וילדים. המחקר שנעשה ופורסם ב 2017, בוצע על ידי "מכבי שירותי בריאות" בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ובית חולים ברזילי ובו נבדקו כ-2097 נשים וילדים ונמצאו ערכים נמוכים של יוד ביחס לנורמה המומלצת (האוניברסיטה העברית, 2017).

הסיבות העיקריות לחוסר ביוד

• מעבר של המדינה למים מותפלים החסרים במינרלים וביניהם יוד
• אין תקנה המחייבת לתסף את המלח ביוד (מלח מיודד – תקנה הקיימת במדינות מפותחות רבות)
• חשיפה לכימיקלים ומשבשי הורמונים
• מעבר לתזונה טבעונית / צמחונית שאינה מכילה דגים / חלב  ביצים

כיצד משפיע חוסר ביוד על גופינו?

לחוסר ביוד ישנה השפעה ישירה על פוריות האישה כבר בשלב תכנון ההריון וחסר דרמטי ומתמשך עלול להשפיע על ניסיונות הכניסה להריון.
משלב הכניסה להריון לחוסר ביוד השפעה על ההתפתחות של המערכת הקוגניטיבית וההורמונלית של העובר. מחקרים בעולם[1] מראים קשר בין חוסר ביוד לבין רמה קוגניטיבית לקויה ועד להפרעות קשב וריכוז ואוטיזם.
כאשר האישה נמצאת בחוסר של יוד, בתקופת ההריון, משק היוד יופנה לעובר ויכול לבוא לידי ביטוי אצל האם בעייפות, עליה לא מבוקרת במשקל, מחסור באנרגיה, נשירה, עצירות, יובש בעור, בעיות זיכרון וריכוז.

איך אדע אם חסר לי יוד?

כיום אין בקופות החולים בדיקה המאתרת מצב של חסר ביוד מאחר ובדיקה מהימנה כזו מורכבת ומצריכה בדיקת שתן ייחודית לאורך כמה ימים. ניתן לעשות בדיקות TSH לאבחון תפקוד הבלוטה.
חשוב לדעת שיתכן מצב של תוצאות תקינות בבדיקת הדם גם כאשר ישנו חסר ביוד.
מכיוון שנשים סביב תקופת ההריון נמצאות מראש בסיכון לחסר במינרל יוד, ממליץ משרד הבריאות לכל אישה לפני ובמהלך ההריון ליטול יוד.

כמה יוד לקחת

מומלץ לקחת יוד כשלושה חודשים לפני הכניסה להריון ועד תום תקופת ההנקה.

לפי המלצות משרד הבריאות זו הקצובה היומית המומלצת:

• מבוגרים – 150 מק"ג ליום
• נשים הרות – 220 מק"ג ליום
• נשים מניקות – 290 מק"ג ליום

חשוב להדגיש שייתכן גם מצב של עודף יוד והוא יבוא לידי ביטוי בפעילות יתר של בלוטת התריס. העודף יבוא לידי ביטוי בין היתר בתזזיות, ערנות יתר, ירידה במשקל (ללא שינוי תזונתי), פעילות יתר של מערכת העיכול, עיניים בולטות. במצבים של עודף יוד דווקא מומלץ להימנע מתיסוף של יוד ולהימנע מאכילת מאכלים עתירים ביוד, לדוגמא אצות ים.

[1] Kristen L. Hynes, Petr Otahal, Ian Hay, John R. Burgess; Mild Iodine Deficiency During Pregnancy Is Associated with Reduced Educational Outcomes in the Offspring: 9-Year Follow-up of the Gestational Iodine Cohort, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 98, Issue 5, 1 May 2013, Pages 1954–1962.