הפלה בתחילת חודש חמישי - הריון ולידה

שלום לכולם אני אחרי הפלה שבוע 19 ומוצפת ברגשות????
לא מצליחה להפסיק לבכות , הריון ראשון ספונטני בגיל 37 , חיכינו לזה זמן רב אני ובן זוגי היינו מאושרים תקופה נהדרת ופתאום דימומים הלכתי לרופא ראה שיש דופק בבדיקה בטנית ושלח אותי הביתה אמר שהכול בסדר. בערב שוב דימום חזק מאוד שלכלך את כל הסביבה שלי מזל שהייתי בבית הורי פשוט יצא פרץ דם כמו שטף אדום טרי ללא כאבים, בן זוגי ניקה אחרי את כל הבית, התקלחתי והלכתי למיון. עדיין הייתה בי תקווה שדימום זאת תופעה נורמלית בהריון אך לאחר בדיקה וגינלית מיד ראו שיש פתיחה של 1 סנטימטר. חשכו עיניי לא האמנתי והשאירו אותי באשפוז עד החלטת רופאים סופית בבוקר.
כל הלילה התפללתי כמובן שיתחולל איזשהו שינוי ויהיה אפשר להציל את התינוקת שלי.
ובבוקר התבשרתי בחדשות הרעות ביותר שהפתיחה גדלה והעובר כבר בנרתיק ואין דרך להציל את ההריון הזה. אז נתנו לי כדור ראשון ואחרי שעתיים הכול יצא בשלמותו מלבד השלייה שהוצאה בגרידה. חוויה קשה מאוד ולא נעימה ועכשיו כשאני בבית יום אחרי ההפלה מרגישה ריקנות גדולה. ויש בי גם כעס על שהתנפצה התקווה ותכף אאלץ לחזור לעבודה ולאכזב עוד כמה אנשים ששמחו בשמחתי , מנסה מאוד לחשוב שהכול לטובה זה לא פשוט יש בי כעס וגם עצבות ומקווה שיהיה לי הריון חדש בקרוב.

למישהי קרה דבר דומה עם פתיחה מוקדמת ?
קראתי על זה קצת אך לא ככ מבינה מה הסיבות לכך
ומתי אפשר שוב להכנס להריון ?
הרופאים לא אמרו על כך דבר
רק הריון קרוב ירפא את ההרגשה הנוראית של האובדן
תודה