הפלה מאוחרת בשבוע 21 - הריון ולידה

אני לא מאמינה שאני כותבת כאן אבל לצערי עברתי הפלה מאוחרת בשבוע 21..
אחרי הריון קשה, עם דימומים בשליש הראשון, המטומה, סדק בצלעות עקב הקאות בלתי פוסקות, הגיע השליש השני וסוף סוף התחלתי להרגיש יותר טוב..

זה היה הריון ראשון שלי שחיכיתי לו מעל שנה של נישואים, היה לי בן וכבר הייתי מדברת אליו כל הזמן וממש נקשרתי להריון הזה..
הייתי משבוע 9 במעקב של מרפאת הריון בסיכון ובחודש האחרון אבחנו אצלי קיצור משמעותי של צוואר הרחם..

לפני שבועיים החליטו לאשפז אותי, הייתי מאושפזת 10 ימים ולמרות שהרופאים אמרו לי שרוב הסיכויים שההריון לא יחזיק, קיוויתי והתפללתי ושמרתי על אופטימיות.. עד שקמתי ב4 בבוקר עם דימומים וכאבים חזקים, באולטרסאונד ראו שהשק של המים ירד לצוואר הרחם ושהרגליים של העובר גם שם, אמרו שהוא בלי מים ועם האטה בדופק..

אחרי שעות של צירים וכאבים ודימומים חזקים החליטו לבצע הפלה יזומה עקב סכנת חיים לי,
שאלו אותי אם אני מעוניינת באפידורל או הרדמה מלאה ולמרות שחשבתי שאני רוצה לראות אותו ולהיפרד ממנו החלטתי על הרדמה מלאה כדי לא לגרום לעצמי טראומה גדולה מדי..

אני בוכה מאז המון וממש מתגעגעת אליו, ולפעמים כועסת על הגוף שלי למרות שאני יודעת שזו לא אשמתי ולא יכולתי לעשות כלום אחרת..
אני דמיינתי כבר את הבן הבכור שלי בידיים ובמקום זה מרגישה ריקנות.. כל פעם שאני במקלחת אני רואה את החזה שגדל, את הפס שנהיה בהריון בבטן ובוכה..

קשה לי מאוד ואני מאוד מפחדת שבהריון הבא אהיה היסטרית וחרדתית מאוד...
איך מתגברים? האם הכאב עובר או קטן? צריכה הרבה תמיכה ועידוד, יש לי משפחה מדהימה אבל מרגישה שלא כל כך מבינים אותי..