אנחנו שבורים... - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
היום קבלנו את תוצאות בדיקת הדם (בטא) והיא הייתה שלילית. אנחנו אחרי טיפול IVF שני כאשר לא שרדו עוברים שהיה ניתן להקפיא (גם בפעם הראשונה לא שרדו).
אישתי מרוסקת וזה שובר לי את הלב. היא טוענת שהיא לא רוצה להמשיך בתהליך כי היא מרגישה כמו שפן ניסיונות עם כל הזריקות והכדורים. אני מבין לליבה, מילא היו מוקפאים, אז לפחות היה נחסך תהליך הזריקות והשאיבה.
אני מנסה להיות חזק עבור שנינו ולא להישבר, אבל הורס אותי הכאב שלה. כל כך מגיע לה להיות אימא.
איך ניגשים לדבר על דבר כזה? בפעם הראשונה עודדתי וחיזקתי ובטוח שגם הפעם אעשה זאת.
האם למישהו כאן יש עצות? תובנות? לשתף מקרים דומים שצלחו בסופו של דבר?
אודה על כל מענה.
1 תגובות
עמוד 1
-
היי.
כל כך מבינה לליבך. גם אני הייתי שם, גם אני נשברתי, וגם אצלי בעלי לא ידע איך לאסוף את השברים. הוא היה שבר כלי בעצמו.
זריקות, כדורים, בדיקות, תקוות ובטא שלילית.
ושוב זריקות כדורים תקוות ובטא שלילית...
טיפול אחד היה כל כך לא מוצלח (13 ביציות ורק עובר אחד) שאפילו הרופא הפרטי לא הסכים לקחת תשלום. גם זה שלילי היה.
הייתי בתחתית של התחתית. בטוחה שלעולם לא נזכה לילדים. ופשוט המשכתי, לא יודעת איך- נראה לי שפשוט הייתי על אוטומט.. לא צוחקת, לא שומעת את העולם שמתנהל כרגיל סביבי, רק בדיקות וזריקות.
היום ברוך השם אני אם ל-2.
זה קורה בסוף! אני אשמח מאוד אם תראה לה את התגובה שלי ואשמח עוד יותר לדבר איתכם בפרטי.
ההודעה שלך נגעה לי ללב והרגשתי כאילו בעלי יושב מאחורי המקלדת. זו תהום עמוקה שקשה לראות את הסוף שלה...
יהיה בסדר, חייב להיות! כתבת שמגיע לה להיות אמא והיא תהיה בסוף אמא מדהימה. שולחת לכם הרבה חיבוקים ותפילות ומאחלת מנשמתי שהטיפול הבא יהיה מבורך ומוצלח.
