שלום לכולכן, רציתי לשתף אתכן בסיפור האישי שלי... אני במשך שנתיים עברתי טיפולים, רצתי בבקרים לבדיקות דם ואולטרסאונד, לקחתי תרופות, הזרקתי, עברתי בדיקות פולשניות, עברתי דרך לא פשוטה, כתבתי כאן מספר פעמים על היאוש הגובר, על התחושה הנוראית שחולשת בגוף ובנשמה אחרי חוסר הצלחה, אחרי טיפול כושל, אחרי תוצאה חיובית שהופכת לשלילית.. תמיד הכישלון צרב בנשמה, האשמה עצמית כאילו אני אחראית לחוסר ההצלחה. אני חייבת להודות שגוועתי, הנשמה שלי הייתה כאובה, הסביבה לא הקלה.
באיזה שהוא שלב החלטתי עם עצמי שאני מאטה את הקצב, עזבתי את רופא הקופה ועברתי לרופא פרטי, התחלתי ללכת לטיפולי דיקור סיני, שיניתי תזונה, שיניתי תפיסה. הבנתי שאני צריכה לשמוח, שאני צריכה שקט בגוף שלי, כדי להצליח להצמיח משהו כלשהו בגוף שלי אני חייבת אנרגיה אחרת ועזרה מבחוץ. אז בטיפול ה17 אחרי בדיקת פיפל (בדיקה לא פשוטה אבל מראה על 75% הצלחה של קליטה להריון) נקלטתי להריון!! הבדיקה הראשונה הייתה בטא של 176!! השמחה הייתה גדולה, אבל באותו יום התחיל דימום ואז שם החלטתי לשחרר מה שצריך לקרות יקרה אין לי שליטה על כלום אם זה הריון טוב אז הוא יישאר ואם לא אז לא, אני בוטחת באלוהים, יומיים אח"כ יצא 430 והפסיק הדימום ואז יומיים אח"כ 2900!!! ואז הבנו את מה שראינו גם בבדיקות האולטראסאונד יש תאומות!!! עברתי הריון בסיכון כשאושפזתי חודש וחצי בבית החולים עם רעלת, אבל כל זה לא שינה את רוחי זכרתי שיש משהו שאני מגדלת בבטן ואני חייבת לשמור על הרוח. היום אני חובקת שתי בנות מדהימות, והאושר הוא גדול!
אני רוצה לומר לכן בנות יקרות, זהו מסע לא פשוט בכלל, אבל אל תשכחו את עצמכן בתוכו, מאוד קל לשכוח בתוך כל הניסיונות הללו את עצמנו, את הנפש והגוף, תפנו לאן שיעשה לכן טוב, אם זה טיפולים אלטרנטיביים או נפשיים קונבנציונלים, תקשיבו לעצמכן, אתן חשובות לא פחות! ושום חוסר הצלחה לא קורה בגלל משהו שאנחנו עשינו זה קורה כי ככה, ככה יצא אין לאף אחת שום שליטה, אני בטוחה שכולן לוקחות בזמן את התרופות ועושות כל שביכולתן, אני מאחלת הצלחה לכל מי שמבקשת אותה אני מחזקת את ידה ומקווה בכולן תצאנה בידיים מלאות!!!