הפלה בשבוע 20 - הריון ולידה

יקירה,

הלוואי שיכולתי עכשיו להיות איתך ולידך ולתת לו את החיבוק לו את זקוקה.
זו לא דרך לפתוח את השנה החדשה וקשה לי למצוא מילים מנחמות.

למרות שאני בהחלט שוקלת פתיחה של קבוצת תמיכה שאינה ווירטואלית, אני חוששת שכרגע אין אחת כזו עליה אני יודעת.
בינתיים, אני ממליצה לך לקרוא מעט מהפוסטים שנכתבו פה ע"י הבנות שעברו חוויות דומות לשלך ואני רוצה גם ליידע אותך שהארגון ער"ן (עזרה רפואית נפשית) עובד איתנו. מנהלת הארגון אף כתבה עבורנו כתבה ותוכלי למצוא אותה בתחילת הפורום. התמיכה שער"ן נותנים מתבצע בטלפון או בצ'ט ויש שם צוות שלם שעבר הכשרות רבות ויוכל להציע לך את התמיכה לה את זקוקה וראויה.
טלפון: 1202
אתר: http://www.eran.org.il/
וממש עכשיו הם גם פתחו שירות של מסרונים: 076-88444-00

אני מרגישה שהמילים שיוצאות ממני קרות ומנותקות ואני לא יודעת למה. אני מתנצלת. אין לך מושג כמה אני כואבת איתך. אני עצמי עברתי שש הפלות וגם אצלי, ההפלה האחרונה הייתה עוברית. אמנם בשלב הרבה הרבה פחות מתקדם מההריון שלך, אבל גם לי הציעו להפרד מהעוברית וגם אני סרבתי, כך שאת יכולה להיות בטוחה, שאני מבינה את השכול והכאב, שאין לו אפילו קבר.

קחי את הזמן שלך להחלים ולהתחזק. אני מאחלת לך, בכל לבי, שההריון הבא יהיה תקין ומשעמם. אני ממליצה לך בחם, להסתייע בעזרה נפשית גם במהלך ההריון הבא.
שתהיה שנה טובה, בריאה ושקטה.

אני שולחת אינסוף חיבוקים וחיזוקים,

יעל

תודה רבה על המענה החם. שנדע רק בשורות טובות.
יש לי שאלה- כשיגיע הזמן ונחליט להיכנס להריון נוסף, האם יש איזה שהם בדיקות שניתן לעשות על מנת לבדוק שאין בעיה כרומוזומלית אצלנו? בנוסף לבדיקות הגנטיות שיצאו תקינות. הבנתי שתסמונת דאון היא לא תורשתית אבל בכל זאת אם יש איזשהי דרך לשלול ולמנוע.. תודה:)

יקירתי,

הפורום הזה מיועד לתמיכה נפשית.
בכל מה שקשור לשאלות מהתחום הרפואי, אני ממליצה לך בחם לפנות לפורום הרפואי שלנו או לרופא המטפל.

רק בשורות טובות!
וגמר חתימה טובה,

יעל

הי,

אני משתתפת בצערך על האובדן ועל החוויה שנאלצת לעבור בחדר הלידה.
זה נשמע בלתי נסבל.....

את מתארת תהליך טבעי של אבל על העוברית שאיבדת וגם על כל הציפיות והחלומות שבניתם עם ההיריון וההתפתחות שלו. חשוב לי שתביני שהתגובה שלך לגמרי נורמלית (כמו שאמרת יש גם מפל הורמונלי שלא ממש עוזר למצב הרוח ולדמעות...). כנראה שהאובדן יהפוך עכשיו להיות איזשהו חלק מהחיים שלך - כמה שתתני לזה מקום או שתחליטי שאת שמה את זה מאחורייך.. חשוב שתגייסי לך תמיכה. בעלך, חברה טובה, אימא... כל מי שיכול לתמוך ולהכיל את הכאב ביחד אתך.
את צודקת שכדאי לך לנקות את הנפש ואולי גם תמשיכי בליווי בהיריון הבא, שאני מאחלת מכל הלב שיגיע במהרה ויהיה תקין וטוב.

בצד הפרקטי, יש מרפאות ייעודיות לנשים שעוזרות במצבים כאלה ואחרים באיכילוב ובשיבא - שם נותנים טיפולים פרטניים ואולי יש גם קבוצות פעילות בנושא. ואם את רחוקה מהמרכז אז יש מטפלים שהמומחיות שלהם בנושא הזה ואת יכולה לפנות אפילו רק לעיבוד ממוקד ועזרה מידית.

תרגישי טוב ותתחזקי :)
שתהיה שנה טובה ובשורות טובות!!
עפרי