טריזומיה 13 - הריון ולידה

הי,

בהפלה האחרונה לקחו לראשונה את העובר לבדיקה. פטולוגיה. אתמול חזרו הבדיקות.
הרופא התחיל ב: " לצערי זו היתה בת".
וואו.
מה שזה עשה לי.
אילולא הוא היה אומר לי את מין העובר, או שעלי לאמר עוברית, אני לא חושבת שזה היה מחזיר אותי אחורה באופן זה החזיר אותי. אבל לשמוע שאפילו את מין העובר כבר ניתן היה לראות. להבין שאם הכל היה בסדר הייתי עכשיו בעיצומו של הריון עם בת.
ואני...אני כל כך רוצה עוד בת...

אני מרגישה קצת חצופה עכשיו. איך אני בכלל מעיזה לכתוב את השורות האלו? הרי יש כל כך הרבה נשים שאין להם אף לא ילד אחד. לי יש שניים. שניים!! ובחוצפתי אני ממררת על עוד הריון שלא צלח. על הריון שהפעם אני גם יודעת בוודאות, שאם היה מצליח הייתה לי בת נוספת בסופו.

אם מישהי מהבנות בפורום, הייתה כותבת דבר כזה, הייתי עונה לה שאי אפשר ולא צריך להשוות בין כאב שאת חווה לבין כאב של אדם אחר. כל אחד כואב את כאבו ולכל אחד יש את הזכות המלאה לשתף. כי בשביל זה אנחנו כאן.

קצת קשה לי לאמר את זה לעצמי...
וקשה לי עוד יותר לראות כמה מילה אחת קטנה. בת. עשתה בי שמות. החזירה אותי שבועות ארוכים של טיפול לאחור. כאילו לא עשיתי כלום בחודשיים שעברו מהגרידה.

שבת שלום,
יעל