אז אחרי שאמרו שיש דופק בשבוע 5+5 ובשבוע 6+5
הגעתי לבדיקה שיגרתית וראשונה אצל רופא נשים שהיה אמור להיות מיועד להיות הרופא נשים שלי לאורך כל ההריון...
מתחילים בדיקת אולטרסאונד והרופא שותק... ושותק... עד שאמר שלצערו הוא לא רואה דופק ושלח אותי לבית החולים לבדיקה נוספת של דופק..
בדרכי לבית החולים עדיין אופטימית שיכול להיות שמכשיר האולטראסאונד של הרופא לא טוב! (מה הסיכוי שיהיה דבר כזה בכלל??) לא חשוב אופטימית עליתי לבית החולים והתבשרתי גם שם שאין דופק והאובר לא נראה במצב תקין.. יש ציסטות והוא כניראה לא התפתח טוב...
יום אחרי הפלה (גרידה) עולה לבית החולים בשעה 7 וחצי להיות ראשונה ולסיים עם זה כמה שיותר מהר... מרוב תיסכול כבר רציתי שזה יסתיים...
מחכה למרדימה... ומחכה... ומחכה.. עד 2 בצהריים בצום ללא כוס מים להרטיב את הגרון... שעה 4 אחר הצהריים אני בחוץ עם קושי גדול לעכל את מה שעברתי..
מיואשת ומתוסכלת ולא יודעת מה לעשות כבר....
נכנסתי לטיפולי פוריות בעקבות בעיית זרע אני אחרי 7 טיפולים 2 הריונות 1 ללא דופק בשבוע 6 הפלה בכדורים והשני בשבוע 9 הפלה בגרידה...
מה עושים מפה????
למה זה לא נתפס?
למה אין דופק בשבועות הראשונים??
לא יודעת מה עדיף שההריון לא יתפס או שיתפס ולקוות ולצפות ולבסוף להתאכזב...
אני באמת לא יודעת איך ממשיכים מכאן!!!
עד לאן אני אגיע עוד טיפולים עוד הפלות עוד ניסיונות כושלים??
באמת כבר לא יודעת מה לחשוב..
רוצה רופא שיגיד לי מה צריך לעשות?! למה זה לא טוב?! למה אנחנו נכשלים?!
מה שכן אני רוצה כבר להיות אמא!!!!!!!!!!!!!!!!
שהשם יעזור לנו ולכל בנות ישראל ויתן לנו זרע בר קיימה ללא ייסורים וללא צער וכאב בדרך אני עייפתי וצריכה כוחות להמשיך... צריכה תקווה...
אמן אמן אמן שנתבשר רק בשורות טובות הצער הזה הורס את הנפש לפני הגוף...