שלום לכולן...
הסיפור שלי מתחיל לפני שנתיים וחצי כשהתחלנו לנסות...
אחרי 10 חודשים (בפעם הראשונה שניסינו עם מקלות ביוץ) הצלחנו אך מהר מאוד היתה אכזבה - הריון כימי והבטא יורדת...
אחרי שני נסיונות נוספים שוב הצלחנו - אך הפעם עוד יותר אכזבה... שבוע 6 מגיעים לרופאה ולא רואים כלום - מופנים למיון לבדוק הריון חוץ רחמי... לא מוצאים כלום במיון ואומרים לחכות עוד שבוע... שבוע 7 מגיעים לרופאה ולא רואים כלום ובנוסף יש קשיי נשימה. מופנים למיון ולקצר את הסיפור - יש הריון מולארי. גרידה והמתנה של מספר חודשים עד שהבטא יורדת לאפס. מחוייבים לקחת גלולות והפרדוקס הוא גדול - למנוע הריון כשכל כך רוצים הריון זה פשוט לא נתפס.
אחרי שמונה חודשים ארוכים מתחילים לנסות שוב.
זה היה לפני כתשעה/עשרה חודשים.
בינתיים בדקנו הכל - צילום רחם, בדיקות גנטיות, התחלנו מעקב זקיקים ובדיקות דם + הזרעה אחת שלא הצליחה.
החלפנו רופאה והיא הפנתה אותנו להיסטרוסטוקפיה אבחנתית.
שם גילו שיש הידבקויות בצד ימין של הרחם - כנראה תופעה או של ההריון המולארי או של הגרידה שבוצעה.
תחושות מעורבות - מצד אחד סוף סוף גילו למה אנחנו מתקשים ומצד שני - יש באמת בעיה.
אנחנו לקראת היסטרוסטוקפיה ניתוחית להפרדת הידבקויות ומאוד הייתי שמחה לשמוע על סיפורי הצלחה של כניסה להריון לאחר התהליך של ההפרדה.
לאחר 21 יום של תרופות + וסת טובה - הרופאה רוצה שננסה שוב באופן טבעי.
מחפשת קצת תקווה :)
מקווה שיש סיפורים כאלו
תודה!!!!