הכל מוזר עכשיו... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..

הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש

כל הפורומים הריון ולידה פורום אובדן הריון - תמיכה ריגשית הכל מוזר עכשיו...

אני רגילה לקרוא....
אף פעם לא חשבתי לכתוב, אבל נראה כאילו אין דרך אחרת להוציא..אולי האנונימיות עוזרת. בכל זאת עברתי משהו ואני לא מצליחה להוציא בקול את הרגשות שלי. אולי לא בא לי שירחמו עלי ואולי לא בא לי לשמוע שוב ושוב שזה היה מוקדם ובלתי נמנע ושיהיה שוב??
הכל קרה ככ מהר גילנו שאני בהריון והשמחה מילאה אותנו במהירות כזאת שלא הספקתי לעכל, הלכתי עם הראש בעננים מחוייכת כאילו שאין טוב מזה.
ואז מגיעים הכאבים האלה....וזה נותן סטירה חזקה כל כך, וכל מה שאני חושבת זה...אבל למה? מה עשיתי?
מודעת לזה שהתשובה היא כלום לא עשיתי כלום....
אז למה?
הייתי בשבוע 7 ובשבוע הזה השמחה התחלפה בהרגשה ריקנית אין דרך לתאר את ההרגשה, מסביב ההתיחסות היא ”שטויות יהיה עוד פעם“ הרי כבר הצלחנו פעם אחת אז נצליח שוב?! מאיפה הקלות הזאת של אנשים לעמוד מול אישה שעברה משמחה לכאב, ממלאה לריקה ככה פשוט להגיד תעברי הלאה. הנה יגיע מחזור (אחרי שתעברי 100 בדיקות לירידה של הבטא, אחרי שיבדקו אותך שוב ושוב אם הרחם נקי) ובצפייה רבה....אין מושג מתי יגיע המחזור או איך לחשב ביוץ לאחריו וכמה זמן זה ייקח הפעם ואם פעם הבאה אני אהיה מאושרת עד הרגע הקסום.
כמות השאלות בלתי הגיונית ואין תשובות הרי אצל כל אחת זה שונה כמו שכל אחת מגיבה אחרת למקרה שלה כך גם הגוף מתנהג.
אז מה עושים בינתיים? איך מחכים שוב כשהפעם יש מודעות לכאב שיכול לשטוף אותי בשניה?

על ידי tiny 20/03/2016 10:41:08

2 תגובות

עמוד 1

שלום יקרה,

ראשית, אני רוצה להתנצל על העכוב בתגובה.

כמה שאת צודקת.
רק עכשיו סיימתי לכתוב תגובה לחברת פורום אחרת ואמרתי לה שלא תהסס לפנות לעזרה מקצועית, אם היא מרגישה שהסביבה שלה לא נותנת לה את התמיכה לה היא ראויה.
לצערי הרב אחרי חוויות כאלו ישנם שני תרחישים: בראשון את פתאום מגלה שכל כך הרבה נשים סביבך עברו חוויה דומה ואת מצליחה לשאוב מכך הרבה תמיכה וחיזוקים. התרחיש הזה לרב קורה כשאת משתפת בחוויה שלך מעגל אנשים שהוא מעבר למשפחה הגרעינית. בתרחיש השני את נתקלת במצב אותו את מתארת. הסביבה הקרובה לא ממש יודעת לתת את התמיכה הנכונה והדרושה, כמובן שלא מתוך רוע, אלא פשוט מחוסר הבנה בסיסי.
את יכולה להתחיל את מעגל התמיכה בקריאה של הסיפור האישי שלי, הוא נמצא בראש הפורום.
כמו שכתבת נכון, עברת משהו קשה ולא ניתן וגם לא נכון פשוט לעבור הלאה.
הרשי לעצמך להתאבל ולהיות עצובה, יש לך את כל הסיבות בעולם. קחי חופש מהעבודה, פנקי את עצמך עם מסג'.
ולגבי העתיד יקירתי...נסי לא לחשוב על זה עכשיו. אין באמת טעם.
תחיי את הרגע הקשה הזה עכשיו וכשתעברי את הרגע (ואני מבטיחה לך, את תעברי את התקופה הזו), תראי שיהיה לך הרבה יותר קל להסתכל על העתיד, על הביוץ הבא ועל ההריון התקין והמשעמם, שיבוא עליך לטובה.

אני שולחת חיבוקים והרבה אהבה,

יעל

על ידי אחת_מכן 20/03/2016 10:41:08
יעל יקרה,
תודה על המענה והתמיכה (כבר הפסקתי להסתכל אם היתה תגובה לפוסט שלי).
הזמן כמובן עושה את שלו והכתיבה של הפוסט עזרה לי כי הרגשתי שחרור להוציא החוצה.
מנסה להסתכל קדימה...וכמובן שיש רגעים שזה תופס אותי אבל האופטימיות חוזרת לאט לאט.

המון תודה ושנזכה רק לבשורות טובות,
טליה.

על ידי tiny 20/03/2016 10:41:08