בן הזוג נטש בהריון - הריון ולידה

שלום. בבקשה אל תשפטו. התחלתי לצאת עם בחור מדהים, אהבת חיי, הכל לראשונה בחיי היה קל וזורם, עברתי לגור אצלו אחרי שבועיים ואחרי חודשיים טסנו חודש לארהב. חזרנו, התוכנית היתה לפחות לפי מה שאני הבנתי להעביר את הדברים שלי אליו להתארס ולהתחתן בקיץ. ואז גילינו שאני בהריון. מאותו רגע הבחור התחיל להילחם בי ללא רחם. חזר בו מלגור אצלו והציע דירה שנעשה חצי חצי, לא רוצה להתארס פתאום אולי רק אם אחתום שנעשה חצי חצי בכל ההוצאות כולל של הילד, כמובן שהסכם ממון שעל זה תמיד הסכמתי, נלחם על הקשר שלו עם הידידות שלו, נלחם שהוא חייב לנסוע לצלול באילת עם חברים מידיי פעם, ומאז נסע כמה פעמים, אני מצידי נלחמתי להישאר איתו עד שלא הבנתי על מה אני נלחמת מה כבר נשאר פה מזוגיות? כנראה שאני צריכה לשבור את הראש לבד מבחינה כלכלית, שהוא לא ממש בקטע של להתחתן, הוא לא רוצה עוד ילדים. הוא כן מאוד אוהב אותי ורוצה לבלות איתי כמו בהתחלה. חתכתי בחודש השלישי, אני בחודש שישי ובדיכאון עצום מאז. אני לא מעכלת שאני עוברת את ההריון הזה לבד, הוא לא ממש מתעניין בהריון רוצה כן לבלות איתי בכייף וזהו, אני בת 36 הוא בן 31, אני לא מפסיקה לבכות וכל כך מצטערת שאני מצערת את העובר, אני לא מצליחה לראות את האור וממשיכה להיות לא בטוחה בן האהבה בלי אליו והרצון שהכל יהיה פשוט יחד איתו לבן כמה נמוך מבחינתי אני צריכה לרדת, מלבד התנאים שלו אני שבורה מהאכזריות שלו פשוט להיעלם ולא לשאול, לבינתיים אני עוברת לגור קרוב לאמא מטפלת בהכל לבד, כל הבדיקות והחוויה, בקרוב אקנה חבילת לידה שאין לו עיניין להשתתף, למרות שאני מבוגרת לא נולד בי הצורך לאמהות, והמצב הזה הוא מבהיל אותי ומבייש אותי מאוד להסתובב עם בטן בלי טבעת. בבקשה שמישהו יגיד משהו שיעזור לי להרגיש טיפה יותר טוב אני מיואשת!