גם אצלי סיפור עצוב :( - הריון ולידה

לפני כשבועיים וקצת הייתי בשבוע 7 ובאולטרסאונד ראשון. נצפה העובר והודגם דופק... יחד עם זאת גודלו התאים לשבוע 6.1 והחזירו אותי שבוע אחורה.
היום , שבוע 8.4 ביצעתי אולטרסאונד שני... נצפה עובר שמתאים לשבוע 6.4... ללא דופק :(
קיבלתי מרשם לכדורים והפניה למיון... כדי שאחליט כיצד ברצוני לסיים את ההריון.
זה הריון ראשון... אני שבורה! בוכה כל הזמן....
מרגישה כאילו הגוף שלי אכזב אותי... כאילו לי זה לא היה אמור להיות... לא הייתי אמורה להיות חלק מהסטטיסטיקה... כאילו משהו מקולקל בי.
אני לא אופטימית לגבי מהפך פלאי של ההריון שפתאום יהפוך לתקין... כי הרי מה הסיכוי? אבל לא יכולה גם להסתיר שיש בי חלק קטן שמחזיק עוד איזשהי תקווה...

אני גם מפחדת ומתלבטת... כדורים? גרידה? הכל נראה לי סבל אחד גדול.... סיכונים, כאבים...
מצד אחד רוצה להוציא את זה ממני כי זה כואב נפשית... מצד שני אולי הגוף יוציא מעצמו? ואולי... אולי קטן מאוד שאני אקום בבוקר וכל זה היה רק חלום רע :(

אז מה מומלץ? איך עדיף לסיים עם כמה שפחות קושי לגוף ולנפש?