יקירתי,
אני קוראת את שורותיך וכמעט בוכה איתך.
הנסיון שלי התמצה בשתי גרידות (בשבועות מוקדמים של ההריון ולכן לי לא הייתה את הדילמה שלך) ועל כן עצתי לא מגיע מנסיוני האישי.
ההתלבטות שלך מובנת וקשה מאוד.
לידה שקטה היא אכן תהליך עצוב וקשה. קשה מאוד.
רכבת ההרים הזו, שלוקחת אותך מקצה עולם האושר (בעודך בהריון, שמחה ומתרגשת, מחכה לראות כבר את הרך הנולד), אל תחתית תהום הנשיה ברגע נורא אחד בו את מבינה, שההריון הזה לא יסתיים כמו שהוא צריך היה. זה מקום שכ"כ קשה ונורא להיות בו.
אני איתך.
בכדי לקבל החלטה מושכלת שתיהי שלמה איתה, אני מציעה לך לקבל חוות דעת נוספת, שתשטח בפניך בצורה מפורטת את הסיכונים הכרוכים בגרידה בשלב מתקדם של ההריון.
אילולא היו סיבוכים, אני הייתי מייעצת לך לעבוד גרידה, יחד עם זאת, שמעתי שדווקא מבחינה פסיכולוגית, העובדה שאת נכנסת ללידה שקטה, שאת באופן אקטיבי מביאה לסיום ההריון, מביאה איתה נחמה מסויימת, שלא מתקבלת, כשאת ההריון מסיים אדם אחר בעוד שאת בכלל לא נוכחת.
הוועצי בבקשה בעוד גורמים רפואיים.
תהה החלטתך אשר תהה - אנא, לכי אליה בלב שלם.
אל תעשי דבר שתתחרטי עליו אחר כך.
אני שולחת לך את כל האהבה והחיזוקים שאני יכולה לאסוף עבורך ומאחלת לך, בכל ליבי, שתהרי בקרוב שוב ותהני מהריון רגיל ומשעמם.
אנחנו כולנו פה בשבילך תמיד,
יעל