לפני השינה כמה מילים, לא לשפוט אותי,
מראש שיהיה ברור לכולם שאני מודה יום יום על מה שיש לי,
ולרצות עוד ילדים זה לא גרידיות בעיני!!!
אני אחרי החזרת שני מוקפאים, עוד שבוע לבדיקה.....
לאורך כל השנים תמיד נכנסתי להילוך רובוטי בזמן טיפול או בזמן צפיה לבדיקה,
לא ציפיתי ולא חשבתי על זה , העברתי את הזמן בביצוע ההוראות ממש על תקן רובוט חסר רגש,
פשוט כדי לא להתאכזב.
כמובן שכשזה הצליח - שמחתי מאוד
וכשזה לא הצליח בכיתי מאוד,
אך תמיד תמיד רק רק אחרי התוצאות.....
הריון ראשון - טיבעי!
הריון שני טיפול כושל, החזרת מוקפאים - הצלחה!
הריון שלישי - טיפול והחזרת טריים - הצלחה!
וכעת מצפה להריון רביעי
משני המוקפאים היחידים והאחרונים שלי
אני כועסת על עצמי שמסתובבת כל יום בחיוך מטופש שאני בהריון תאומים,
ושיש לי תחושות טובות שהצלחנו...
פשוט כועסת על עצמי שלא מצליחה להיות הרובוט המשופשף והמיומן שהייתי,
וכל כך פוחדת להתאכזב.....
הצילו איך לעבור את השבוע הזה בלי צפיה כל כך חיובית.
(לא מתכוונת לעשות עוד טיפול למרות שהייתי מאוד רוצה עוד ילדים - פשוט עייפתי,
והמוקפאים האלה הם הצאנס היחידי שלי לעוד ילדים שאני רוצה)