שאלת סקר - הריון ולידה

לדעתי אין "נכון ולא נכון" אני גם לא חושבת שהאמירה ש - "אחים קרובים בגיל יהיו חברים טובים", הכול תלוי בדינמיקה המשפחתית וביחסים והאופי של הנפשות במשפחה.
למשל: אנחנו 4 אחיות, ההפרשים הם שלוש שנים (בין הבכורה לבאה אחריה), שנה וחצי (בין השניה לשלישית), 12 שנים (בין השלישית לרביעית).
אני הבכרוה בין כל האחיות יש קשר הדוק (גם עם בת הזקונים), כל חודש יש לנו "ערב אחיות" וכל שבועיים נפגשים כולם אצל ההורים. בילדות שלי הייתי מאוד קרובה לשתי האחריות השנייה והשלישית, בתיכון מעט פחות (בגלל תחומי עניין שונים), כשהקטנטנת נולדה היא הייתה בובה קטנה שכל היום שיחקנו איתה. היום היחסים ממש טובים.
יש לבני חברים שההפרש גילאים ביניהם הוא 3 שנים האחד בן 10 השני בן 7 והם מאוד לא קרובים, ממש רודים אחד בשני. לעומת זאת יש לנו חברים שלהם שתי בנות שהפרש הגילאים הוא 5 שנים (בת 11 והשנייה 6++ שנים) והן ממש חברות טובות.
בקיצור, אין יותר טוב או פחות טוב לדעתי הרבה תלוי בהורים (עד כמה הם מעודדים קרבה) וגם באופי של הילדים.
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
"I see your ture colors shining through
I see your true colors and that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors are beautiful like a rainbow"
(מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

לי היה מאוד נוח הפרשים של 3.3 ו3.5. כל אחת ומה שמתאים לה.

יעל, אמא של יונתן ואיתמר

להלן חפירה:

אני בדעה שבאמת אין ערובה להצלחה בקשר בין אחים כי באמת כמו שפליפלת אמרה- זה תלוי בטמפרמנט של האחים, תחומי עניין משותפים וכולי אבל-

אני כן מאמינה בהפרשים של 3 שנים ומעלה בין האחים. זה לא פופלרי והרבה אנשים חושבים שזה טוב לילדים להיות קרובים בגיל כי כך הם יהיו חברים ואני מאמינה שזה הפוך בשלבים הראשונים המאד צעירים של החיים..

ילד בן שנתיים נמצא בשלב האגואיסטי של חייו כי זה שלב התפתחותי- של גילוי עצמאות, שלב ה"דובי לא-לא" הידוע.. הדבר האחרון שהוא צריך זה שאמא שלו תטפל בתינוק אחר ולא בו בשלב הזה..

אני מאמינה שזה נוח לאמא מסיבות שונות ללדת ילדים צמודים (לא לחזור לעבודה ואז לצאת שוב, לסיים עם שלב החיתולים מהר, אילוצים שונים כגון הורות מאוחרת וכאלה...) והכל לגיטימי כמובן. אך מבחינת הילד נטו- לדעתי 3 שנים ומעלה. כל טווח קטן יותר יהיה על חשבון הבכור- או הגדול יותר בזוג שידרש ממנו "להתבגר" ו"להתחשב" שאלו לא ציפיות הוגנות מילד צעיר כל כך לדעתי.

אגב- הפרש של מעל שש שנים בין ילדים צמודים הוא גם אופרה אחרת לגמרי, כי אחרי שש שנים האישיות הבסיסית של הילד כבר די מעוצבת ובמובנים מסויימים זה קצת כמו לגדל שני ילדים בכורים. הילד לא יתייחס לאחיו כאילו הוא ב"קבוצת השווים" כמו דינמיקה בין אחים קרובים יותר אלא יטפל בו קצת כמו מבוגר קטן.