הסיפר של סיון וכרמל - הריון ולידה

סייון אמא מדהימה עם סיפור מעורר השראה ,צעדנו יד ביד ברגעים הקשים ובקשים יותר .. חודשיים מלאי אהבה וטוטאליות מוחלטת ,סיפור הצלחה של אהבה ,גאה בך סיון ושמחה שבחרת בי ללוות אותך בדרך הזו ,תודה :)שמי סיון ואני אמא של כרמל שתחגוג בעוד יומיים 4 חודשים, רעיון האמהות הבשיל עצמי על אש נמוכה לתקופה מאוד ארוכה, כשסביבי החלו חברות להרות וללדת את הילד הראשון עדיין שמחתי להיות הדודה שמביאה מתנות נותנת נשיקות וחוזרת הביתה לעיסוקים שלה, תמיד ידעתי שאהיה אמא וגם סמכתי על עצמי שאהיה אחת שתהיה יחסית בסדר גמור, אבל רציתי להביא ילד לעולם רק שארגיש שאני באמת באמת שלמה ומוכנה ואספקט הזמן לא הזיז לי מדי כי גדלתי עם אמא שהביאה אותי לעולם בתקופה שגיל 34 כבר מתכוננים לסבתאות...
לא היה פשוט להיכנס להריון ומזלנו שאנו חיים בתקופה בה המדע מגשים את החלומות הכי פרועים וזכיתי להרות בסיבוב הראשון.
ההריון היה חלומי ונהנהתי מכל רגע, אחד הרגעים שעליהם פינטזתי היה הישיבה בכורסה כשבתי הקטנה יונקת בתאווה משדיי ומחייכת חיוך רחב, בפנטזיה הזו לא סיפרו לי כמה קשה חווית ההורות הראשונית בכלל ונושא ההנקה בפרט.
כרמלי שלי נולדה במועד במשקל 2.600 ולאורך כל השהות בבית החולים לא עלתה במשקל ואף ירדה, בתור אמא טרייה חשבתי שהילדה יונקת ונרדמת מתוך שובע לא הבנתי שמלאכת היניקה היתה עבורה קשה והיא נרדמה מתשישות.
כשחזרנו הביתה הבנתי שמשהו לא בסדר אבל חשבתי לתומי ש"זכיתי" לילדה קשה, לא הבנו שהבכי הקורע לב והקשה מנשוא היה בעקבות רעב שהיא חוותה, כשליהי הגיעה אלינו כרמל היתה על סף התייבשות ורק אז הבנו שהילדה שלנו מלאך פשוט מלאך רעב מאוד...
לצערי הסיפור רק מתחיל בפגישה הראשונה עם ליהי, חודש וחצי לא פשוטים ומאתגרים עברו עלינו, תוך כדי ליהי אבחנה שלכרמל יש לשון קשורה ולמרות החוויה המפוקפקת שלראות איך רופא מחזיק מספריים בפה של הילדה שלך בת השבועיים, קיווינו שנמצא הפתרון לבעיית ההנקה והינה זה קורה, אך עדיין כרמל לא הצליחה לינוק, התחלתי בשאיבות בין 8-10 פעמים ביום ובתום כל שאיבה נתתי לה לאכול דרך צינורית שהודבקה על השד כדי לשמר על היניקה, משום שכרמל נולדה קטנה ולא עלתה טוב במשקל האכלתי אותה כל שעתיים, גם בלילה... 
היו הרבה נקודות משבר, ברגעים הקשים של ישיבה ממושכת עם המשאבה ואחכ האכלה והפסקה לעשר דקות לשתות משהו וחוזר חלילה, לא ראיתי את האור בקצה המנהרה, גם ברגעים שחשבתי שהיא כבר יונקת טוב הביקור התלת יומי שלנו בטיפת חלב הראה לי שטעיתי.
כל יום שמתי דד ליין לסיום ההנקה ומעבר לבקבוק עם חלב שאוב, הקולות שסבבו אותנו לא הקלו על הנושא, היה לי רצון עז לוותר מצד אחד אבל רצון עז עוד יותר שזה יצליח.
לסיפור שלי יש סוף משמח אחרי כמעט חודשיים ללא הסבר היא התחילה לינוק באופן מלא, בהתחלה פחדנו להוריד באופן מלא את השאיבות והאכלה מצינורית אז כל כמה ימים הורדנו ארוחה עד שהגענו ליום מלא של הנקה בלבד.
לא בטוחה שאצליח להעביר את תחושת השמחה והעונג שאני חווה היום כשאני מניקה אותה,לא היה קל בכלל, היה מתסכל, מייאש הרבה בכי, כעס ועצבים אבל כל פעם שהיא אוכלת אני נזכרת בפנטזיה שלי ומסתכלת בהערצה גלויה אל הפנים היפות שמחייכות אליי בחזרה.
כל זה התאפשר בזכות 2 אנשים מדהימים הראשון הוא בעלי היקר והשנייה היא ליהי אני זוקפת את ההצלחה שלי רק בזכותכם.

ליהי סופרין, N.D
מדריכת הכנה ללידה והנקה