עדכון, הצילו... - הריון ולידה

כבר 4 ימים, ואין שיפור.
אני יודעת שזה זמן מועט ולא קל לשוהם

אבל לי מאד מאד לא קל... מתיש ומייאש.

התחלנו עם טקס שינה:
טיטול, כיבוי אורות, בקבוק/הנקה
אני אומרת לו "שוהם הגיע הזמן לישון"
מחבקת ומנשקת, מניחה במיטה.

מיד מתחילה סירנה... הוא מתרומם ואוחז במעקה
מתנוענע ובוכה כמעט שעה
ברגע שזה יותר מדי מרימה ומחבקת
כשהוא נרגע שוב משכיבה, ושוב צרחות.

אבל זה החלק 'הקליל' יחסית.
הוא נרדם אחרי שעה-שעה וחצי בד"כ.

החלק הבעייתי הוא,
שאחרי חצי שעה-40 דקות מרגע שנרדם
הוא מתעורר שוב. בצרחות מחודשות
ולא נרדם כמעט שעתיים שלמות ואפילו 3.
כל הזמן הזה הוא מאוד היסטרי
אמנם לא מתעקש להתרומם,
אבל בשכיבה, או בישיבה,
צורח, משתולל, לא מוכן שאלטף או שארים
אם אני מלטפת הוא מוריד לי את היד
אם אני מרימה להרגיע הוא משתולל על הידיים
ולא נרגע!
שוכב ובועט ובועט וצורח וצווח
(איך לא הגיעו השכנים, אני לא יודעת).

לדעתי הוא רוצה שארדים עם הנקה
כמו בכל פעם שהיה קורה, כשהיה מתעורר
אבל לא רוצה לחזור לתלות הזו.

אז אני יושבת על כיסא
אפילו על הריצפה
ומלטפת וטופחת ומרגיעה...
עד שלבסוף אחרי 3 שעות לערך הוא מתעייף
וגם צרוד, ונרדם.

ואני כמובן נופלת בהתשת כוחות...
זה נורמלי?
עצה?
הרגעה?