כן.
לחצן ימני על הטקסט -> קידוד -> unicode.
מעתיקה לך:
היי בנות יקרות
בדיוק שלושה שבועות עברו מיום הלידה, ואני רוצה להגיד לכן שזה "חתיכת עסק"
3 ילדים.... לא פשוט בכללללל....
כולנו מנסים להתרגל למצב החדש, ביחוד אני, אני מודה שקשה לי וגם ציפיתי
שככה יהיה, אבל ברוך השם המשפחה שלי עוזרת לי המון !!!! אין לי מושג מה הייתי
עושה לבד...
ואני חייבת לכן סיפור לידה
במוצאי שבת (18.05) שבוע 40 בדיוק התחלתי להרגיש כאבי בטן מעצבנים...!
החלטנו למחרת בעלי ואני שאנחנו לוקחים את הילדים לגן ונוסעים לוולפסון ישר.
בלילה דווקא ישנתי סבבה אבל הרגשתי כאבים מדי פעם, קמנו בבוקר הגענו לוולפסון
נכנסנו להיבדק והרופאה אומרת לי יש לך צירונים ופתיחה של 1, את הולכת הבייתה!
אמרתי לה אין מצב, אני בשבוע 40 לידה שלישית ואני יודעת שזה יהיה מהיר, וחוץ מזה גם כואב ליייי, היא ממש לא התייחסה אלי ואמרה לי תקחי אקמול אם מאוד כואב לך ותחזרי לביקורת ביום שלישי...
חזרנו הבייתה, הלכנו בערב לקניות וכל היום אני צוחקת על זה שמי לוקח אקמול
לכאבי צירים...? לקראת הלילה המשיכו לי אותם כאבים ובסביבות 22:00 החלטתי
לקחת אקמול וללכת לישון...במשך הלילה עוד הספקתי לקום כמה פעמים לקטנה
שהתחילה להקיא וראיתי שהכאבים לא נוראים...אז אמרתי לבעלי שהוא יכול
ללכת בבוקר לעבודה שאין טעם שהוא ישאר...וזו הייתה טעות !!!!!
קמתי בשבע, היה לי כאבים מוזרים, הלכתי לשירותים ועוד לפני שהספקתי לשבת
נפל לי גוש בשר ענקקקקקק בצבע שחור עם דם על הריצפה, הסתכלתי על זה בשוק!
לכל הבנות שמתארות את זה כחילזון, אז לי ייצא תמנוןןןן, לא ידעתי איך אני מרימה
את זה מרוב גועל של גודל....החלטתי לא להתייחס והמשכתי להתארגן ולקחת את הקטנים לגן, שהגעתי לגן הרגשתי שהעסק מתחיל להתקדם וכואב ליייי !
חזרתי הבייתה ואני לא מצליחה לצאת מהאוטו מרוב כאבים...
השעה הייתה 08:30 אני מתקשרת לאמא שלי ואומרת לה ייצא לי הפקק הרירי וכואב לי, היא אמרה שהיא בדרך, ואז התקשרתי לבעלי (שעובד באשדוד) ואמרתי לו תטוס
לוולפסון אני עם צירים כל 5 דקות ואני פשוט בוכה מכאבים בטרוףףףףף
אמא שלי שתמיד צריכה לדפוק הופעה הגיעה אלי ב-09:15 ואני פשוט לא מצליחה לזוז ! נכנסנו לאוטו התחלנו לנסוע ויש פקקים מטורפיםםםם
התחלתי לצרוח לה שאני לא יכולה יותר, תרדי לשוליים, נסיעה של רבע שעה לקחה כמעט חצי שעה, הגענו ב10:15 כולי מתייפחת ובוכה, נכנסנו לבדיקה -פתיחה של 4!
ישר לחדר לידה, לא הספקתי להתקלח, לא חוקן ולא כלום, פשוט צרחתי את נשמתי
שאני חייבת אפידורל, היו לי כאבי תופתתתתת שעד עכשיו אני זוכרת אותם
תפסתי לבעלי את היד וצרחתי והמסכן לא הפסיק לקרא תהילים, הוא אומר שבאף לידה לא צרחתי ככה,פקעו לי המים לבד, וב11:00 הגיע המרדים שלקח לו שעה להתארגןןן
אחרי עשרים דקות שהוא סיים פתיחה של 7 וכואבבבב.
ב 12 התחילו לי צירי לחץ והתחלתי לדחוף, הייתי מותשת מהכאבים קיבלתי חמצן,
הזעתי בטרוף ולא היו לי יותר כוחות...הרגשתי שאני דוחפת אבטיח ענק וכלום לא זז.
אחרי 55 דקות של בכי, וצרחות בשעה 12:55 נולדה לנו נסיכה מדהימה במשקל 3754 ק"ג !!!!
היה קשה, כואב ומתיש, הצוות בוולפסון פצצה היו מדהימים אלינו, יצאתי בלי שום קרע !
ברוך השם אנחנו אחריי ולנסיכה שלנו קוראים -- יערה
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."