שיר.. - הריון ולידה

יקרתי,

כמה המילים שלך רכות, נוגעות וכואבות.
לצערי, אני בטוחה שכל אחת מבנות הפורום יכולות להבין בדיוק על מה את מדברת.

אשמח לקרוא את מילותיך שוב, כשבפעם הבאה, תכתבי על האור והאושר שמאירים את פנייך, ברגע בו ילדך נולד.. :)

שיהיה שבוע טוב,

יעל

אמן, שנזכה כולנו רק לבשר בשורות טובות!
ילדי העלה חיוך גדול על פני כשנולד.. נפטר אחרי שבוע בשנתו..

לא העלתי על דעתי...

המילים שלך מקבלות עכשיו משנה תוקף והן כואבות עוד יותר.

אני לא מכירה אותך, אפילו לא יודעת את שמך, אבל אני בוכה
אין כאב גדול יותר מכאבה של אם שאיבדה את ילדה.

אני לא יודעת למה (ואם לא היה זה ילדך הראשון, בוודאי תביני על מה אני מדברת), אך עם האמהות ולצד האושר הגדול, מגיעה גם בדידות נוראית.
אולי זה ההתמודדות עם יצור זעיר, שתלוי בך לחלוטין ובעיקר רק את איתו ואולי זה מערך ההורמונים המשתוללים בגופנו אחרי לידה. יהיה מה שיהיה, אני לא יכולה אפילו לנסות ולתאר לעצמי מה עובר עליך.
ועם כמה שזה ישמע מוזר, בעודי כותבת את המילים האלו, אני כולי איתך.
כואבת איתך ועצובה איתך ובשבילך.

החיים לעיתים מזמנים לנו מצבים קשים מנשוא, איתם עלינו להתמודד. ולצערי אין מזור, לא מייד בכל אופן.
אני אבדתי את אמי לפני כשנתיים. השנה הראשונה הייתה קשה מאוד, אך אחרי שנה, משהו נהיה קצת יותר נסבל ועם הזמן מצאתי לי דרכים לדבר איתה (אני כותבת לה) ובכך להקל קצת על חסרונה. אולי זה יכול לעזור גם לך...

העובדה שכתבת שנזכה כולנו רק לבשורות טובות מעיד, בעיני, על חוסן נפשי עצום שלך. אבל איתו ואולי בגללו, הייתי מציעה לך לא לפסול כל סוג אפשרי של עזרה, אם את מרגישה שהעצב גואה ועומד להציף את הכל.

אני שולחת מכאן את כל החיזוקים והאהבה שאפשר להעלות על הדעת.
שתזכי אך ורק לבשורות טובות מעתה ועד עולם.

יעל