הבאגים האלו פשוט מוציאים מהדעת!
בסוף באמת כולם יעזבו פה, ואני לא מבינה את בעלי האתר!
אורטל, רק בשבילך (אבל אני באמת כבר לא זוכרת את כל מה שכתבתי שם...)
אני חושבת שזה היה משהו כזה: שאני גם יכולה להזדהות עם מה שעמית כתבה. אבל האמת היא שמה שבעיני היה הדבר הכי מרשים בסרט זה הדמות של רחל, האמא של קוין (החייל). האשה הזו מאד מרשימה בחוזק שלה וביכולת שלה להחליט החלטה וללכת עם ההחלטה עד הסוף. אני חושבת שגם לה היה ברור מההתחלה שההחלטה הזו שלה מעוררת אנטגוניזם והתנגדות. זו התנגדות ממש כמעט מכל בחינה אפשרית: מוסרית, מורלית, התנגדות של המערכת הצבאית, החוקתית, הדתית... ויש לי הרגשה שהיא ידעה את זה מההתחלה. (הרי גם לילדיה האחרים היה קשה עם זה - כפי שהם בעצמם אומרים בסרט) אבל היא לקחת את ההחלטה הזו שהיא החלטה קשה, בזמן הכי קשה שיכול להיות להורה, והלכה איתה עד הסוף.
זה מרשים מאד בעיני, ומעורר השראה.