הפסקת הריון - הריון ולידה

היי בנות,
רציתי לשתף אתכן בחוויה קשה וטראומטית שעברתי לפני 4 חודשים, אני פשוט מחזיקה את זה בלב ולא יכולה יותר
לפני כשנה בדיוק נודע לי שאני בהריון, זה היה הריון ראשון שלי, כמה שמחתי אני ובעלי, היינו בעננים מרוב אושר.. הייתה זו בת ורצינו לקרוא לה ליאן.. עשינו את כל הבדיקות וגילינו שיש בעיה שלייתית שלא מעבירה לעוברית את כל מה שצריכה ותמיד העוברית הייתה יותר קטנה משבוע ההריון , הייתי בהריון בסיכון עשיתי אולטראסאונד ודופלר כל שבוע, היא הייתה קטנה אבל הייתה גדילה, כל הזמן אמרו לנו שכנראה תהיה לידה מוקדמת שהרופאים יקבעו מתי.
עד שיום שחור אחד כשנכנסתי לחודש 9 הלכנו לבדיקה שמחים כי רצו להגיד לנו מתי תהיה הלידה, כרגיל נכנסנו לעשות את האולטראסאונד קודם, שעשתה לי אותו טכנאית, פתאום נפלו פניה ויצאה מהחדר בלי לומר מילה, וחזרה עם הרופא האחראי שגם הוא עשה עוד כמה בדיקות , מצטבר שליאן שלנו לא גדלה , שבועיים שלמים הייתה באותו משקל!!! התחלתי לבכות לא הבנתי מה לעשות ומה הלאה!
ישבנו עם הרופא והתחיל להסביר שכל הגוף שלה קטן ושהראש מאוד קטן ושיש חשד למיקרוצפליה (פיגור שכלי).
הסביר לנו שעכשיו אני צריכה לעבור כמה בדיקות שנוכל לדעת מה הבעיה ושאחנו צריכים להיות חזקים ואף לשקול הפסקת הריון!!!!!!
היה לי כל כך קשה לקבל את זה וכל הזמן בתוכי אמרתי שלא שאין לה כלום היא בסדר היא בריאה!
התחלנו לעשות בדיקת MRI מי שפיר בדיקות דם ייעוץ גנטי! התרוצצנו מחיפה לחולון ולתל אביב
בסוף נפלה ההחלטה באותו יום שחרב עליי עולמי! 50% סיכוי לפיגור שכלי,
בעלי לא היה מוכן לקחת סיכון כזה הוא אמר שיהיה קשה גם לנו וגם לילדה! גם אני עם כל הכאב וכל הבכי והדמעות לא הצלחתי לחשוב שאוכל לעמוד בגידול ילדה עם פיגור שכלי ואיך היא תצליח לשרוד בחברה הרעה שלנו!
הלכתי הביתה בכיתי בכיתי בכיתי עד כלות נשמתי..
ישר יום אחרי, שבוע 36+5 להריון התחלנו תהליך של הפסקת הריון
נתנו לי זירוז.. והתחילו צירים כל 10 דקות כל הלילה .. לידה רגילה עם צירים כאב אפידורל והרבה צרחות רק שבסוף אין בכי של תינוק :(
לא ראיתי אותה, לא חיבקתי אותה.. כאילו לא הייתה !!!!!
והתחילה ההתמודדות עם החברה והאנשים מסביב, לא יכולתי לראות אף אחד
בעלי היה המסביר שהסביר לכולם מה קרה..
ועד היום אני לא מפסיקה לבכות בלילה
חברות שלי שהיו איתי בהריון ילדו ושמות תמונות והולכות לטייל עם התינוקות , רק אני יושבת לי בחופשת לידה עם ידיים ריקות!!!
כל כך רציתי לחבק אותה להרגיש אותה--אני כלכך מתחרטת שלא ראיתי אותה :((
אף אחד לעולם לא יבין את ההרגשה ( רק מי שעבר את זה יבין )!
כל כך חיכינו וקנינו בגדים ועגלה וצבענו את החדר, בסוף חזרתי לחדר ורוד ריק:(