אני חושבת שטוב שלקחת אותו איתך היום. לפעמים הם צריכים "ניעור" קטן שם, ב"דרגים הגבוהים" (של הבירוקרטיה) בדמות אמיתית, חיה, נושמת ומתוסכלת - שהדמות הזו תעמוד להם מול הפרצוף ותשים מולם מראה ברורה למה שהסחבת וחוסר התפקוד שלהם גורמים.
ולאותה אחת ששאלה, הייתי עונה בדיוק את זה: "לא מתאימה לנו המסגרת החרדית וידעתי שאם אשאיר אותו שם - לא תמהרו לשבץ אותו מחדש לבית ספר אחר", שזה, תכל'ס, מה שאת אומרת/חושבת.
תהיי עם אצבע על הדופק עכשיו. תזכירי לה (טלפונית) מדי יום בצורה יפה ומנומסת שאת מחכה להזמנה ליום שני - כפי שאמרה לך.
מקווה שהסאגה הזו תגמר