מסיבת סיום -דילמה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • לשני הבנים יש מסיבה באותו היום באותה השעה
13 תגובות
עמוד 1
  • אומנם אף אחת לא הגיבה אבל בנתיים רחרחתי קצת בשטח

    שאלתי אותם אם הם התחילו להתאמן וכד'...
    שניהם אמרו שהם לא רוצים ללכת בכלל
  • האמת, אני עוד לא שם ואין לי שום עצה

  • יש לנו סיפור דומה עם בתי. היא מאוד קשורה לבעלי ונוכחות שלו איכשהו לא משפיעה לטובה. במסיבות היא לא משתתפת אם הוא נמצא , בהצגות היא מוכנה לשבת רק עליו. בחוג היא עושה שטויות אם הוא בסביבה. לעומת זאת כשהיא באה איתי היא משתתפת ומתנהגת למופת. עצה שלי תשלחי את בעלך, לא תאמיני איזה מהפך יכול לקרות.
  • בנוסף אני חושבת שהשתתפות במסיבת סיום זה לא בחירה אלא סוג של "חובה". הילד הוא חלק מהקבוצה,פעיל, שותף. אין סיבה שלא יגיע להיפרד ולסגור מעגל. זה גם שעור לחיים לדעת להיפרד, לא להשאיר דברים פתוחים, להיות חלק מהקבוצה להגיע ולכבד אפילו כשקשה. ככה לומדים מה זה התמודדות ללא ויתורים.
  • אני הייתי עושה מאמץ ומפגינה נוכחות הורית (אמא או אבא) בשתי המסיבות. לא יודעת, נראה לי שמסיבת סיום זה חשוב להם, למרות שהם לא משתתפים. אולי פיזית הם לא שרים ורוקדים, אבל מנטלית הם שם, עם החברים שלהם. עובדה שהוא אמר לך שהוא רוצה לראות את הילדים משתתפים. מבחינתם זו ההשתתפות שלהם - לראות את האחרים.
    וגם אני חושבת שיש מצב שעם אבא בם יתנהגו אחרת ופתאום ירצו להשתתף, לפחות קצת.
    __________________________________________________________________

  • תודה
  • ממש מעצבן! למה את לא יכולה לקחת את אלון איתך?
    אבל לשלוח סבא במקומך נשמע לי מאוד כיף

  • בוקר טוב יקירתי

    אני חושבת שיש משהו ערכי בללכת למסיבת סיום, גם אם הם לא משתתפים, גם אם את לא נהנית, גם אם הם מתעצבנים...
    כמו שכתבו לך, זה נוכחות מנטלית....

    בקיצור, התגובה של שולי זו בדיוק התגובה שלי



    אלי, תן בי את השלווה
    לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
    האומץ לשנות את אשר ביכולתי
    והתבונה להבחין בין השניים

    הזורע חיטה דואג לשנה,
    הנוטע עצים דואג לשנים,
    המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

    אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
    לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)


  • מסכימה לחלוטין עם שולי וטלטול.
    אולי תנסי לשלוח את אחד עם האבא והשני עם סבא/סבתא, ההתנהגות עשויה להשתנות פלאים...
    הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
    שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
    "I see your ture colors shining through
    I see your true colors and that's why I love you
    So don't be afraid to let them show
    Your true colors are beautiful like a rainbow"
    (מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

  • היי.

    למזלי - לא קרה לי שהם נפלו באותו תאריך.

    אני הייתי מחכה יום לפני ושואלת אותם.

    מי שלא רוצה - לא בכוח. זו דעתי.
    פייס: ortal_hori


  • חחחחח אורטל הצחקת אותי
  • אני דווקא חושבת הפוך מהרוב פה. זה כמו חוג בעיני - הם לא רוצים אז אני לא הייתי מכריחה (בטח ספציפית בסיטואציה הזאת שהיא בעייתית).

    יעל, אמא של יונתן ואיתמר
  • האמת- גם אני לא הייתי נכנסת איתם על דבר כזה למלחמות.
    הם יכולים לסגור מעגל בדרך אחרת-
    המסיבות האלו הן חוויה נחמדה בשבילי- כן, כי הילדים שלי משתתפים, מתרגשים, שמחים ללכת.
    אבל אם לא- סביר להניח שהייתי מוותרת.
    יש ילדים שיש להם חרדת קהל... למה בכוח?
    חוזרים איתם על המסיבות האלו שבועות, לפעמים הגננת מלחיצה, לפעמים זו שמעבירה את החוג- ואם הם רגישים הם קולטים את הלחץ יותר מההתרגשות והשמחה.
    אולי הם יכולים בבית להכין יצירה או ציור על סיום הגן ותתלו על המקרר? אולי ללכת לבחור יחד איתם מתנה או ברכת פרידה לכל גננת- יש כל מיני דרכים להפרד.
    זו דעתי
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה