מכות לקטנים - הריון ולידה

פייס: ortal_hori

אצלי בבית הוא לא עוד נתקל בסיטואציה כזאת . הקטנציק בן 3 חודשים ועדיין לא מציק לו . אבל גם בבית ספר וגם שהיה בגן הוא מצליח לא להגיע בכלל לסיטואציות אלו בכלל . הוא די דיפלומט באופי . בכל מקרה הוא בעצמו ממש אבל ממש נגד אלימות די חננה .
Free image hosting by
htt

את לא יכולה מצד אחד ללמד אותו להגיב באלימות {מילולית או פיזית} אבל אז גם לצפות ממנו, ילד בן שבע, שידע מה עוצמת המכה שהוא צריך להחזיר בהתאם לילד שעומד מולו.
זה לא עובד ככה.
אם את מצפה ממנו לקלל או "להציק" בחזרה, שלהציק זה הרבה פעמים גם להרביץ - העוצמה בה הוא יגיב כבר לא תלויה בך.
אז בטח שהוא ירגיש מתוסכל, הוא עושה מה שאומרים לו ואז עוד כועסים עליו.

אני אישית לא מאמינה שזו הדרך וצריך ללמד ילד להתמודד עם העלבון, כיצד פונים למבוגרים לעזרה, איך להתרחק מסיטואציה, לדבר ולפתור בעיות בחיים בכל דרך אחרת מאשר אלימות.
כעס לא פותרים בכעס וזה שאחרים אלימים לא אומר שהוא צריך להגיב כמוהם.

ממליצה לך להתייעץ עם חברה שאת סומכת עליה או טוב מזה, לפנות לאדלר ולהתייעץ איך ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות כאלה בעתיד בדרך רגועה יותר.

בעיה בעייתית .
ראשית אני נתקלת בזה אצלנו שוב ושוב ושוב ושוב .
גם לנו זה קורה לא רק עם האחים שלו גם עם הבני דודים . לפעמים זה ממש מפדח . הבן של גיסתי קונדס קטן בן שנה וחצי (!!!) וגם אותו כמה פעמים נדב דחף באגרסיביות .

ראשית אני בדעה (והם יודעים את זה) שלא מרימים ידיים (או בעיטות עם הרגליים ) גם אם הרביצו להם .
הדעה שלך שאם מרביצים-תחזיר . היא דעה של הרבה הורים (ולהפתעתי גם של הגננת של הסנדביץ' שלי) והיא לא ברורה שלי

קרה אצלנו בבית משהו דומה.
הודיה- (בת 6) יש לה נטייה כשהיא חוטפת מכות, להישאר במקום ולבכות או לצרוח..
פעם אחת אמונה (בת 3) החטיפה לה. בעלי אמר להודיה "תחזירי לה! מה את עומדת במקום! שהיא תלמד לא להרביץ לך!"

אני מקשיבה למה שאתן אומרות ואני באמת לא יודעת מה הדרך הנכונה,
ראשית- אני חושבת שאינטראקציה של בנים ובנות היא שונה בעניין הזה ורק גלי נמצאת בסיטואציה דומה...
התכוונתי שאם משהו מציק לו (במילים) הוא חייב ללמוד לענות.- ומכאן ה"להחזיר".
אין מצב שאני אגבה אותו אם מישהו אמר לו משהו לא יפה- והוא ירביץ לו.
זה די ברור. אם מישהו העליב אותך או פגע בך- אתה צריך ללמוד לפתור את זה עם הפה.

מול ילדים בגילו- כאן אני לא ממש מסכימה איתכן...
כבר היו לו סיטואציות שהוא אמר לילד משהו, הילד נעלב והחטיף לו ואז... מה אתן מצפות בדיוק שיקרה? שהוא יעמוד שם ויתן שיבעטו בו? זה לא כל כך פשוט. ולא תמיד יש מורה בכל מקום. זה לא גן. זה בית ספר של 900 ילדים.

הבעיה היא מול קטנים ממנו שמרביצים לו-
הוא במילכוד פה. אני חושבת שמול קטנים אתן באמת צודקות ואי אפשר להרים יד אבל זה לא כזה פשוט כמו שאתן מציגות. אצלנו יש מלא בנים. 4 בני דודים בנים... לי יש 3 בנים משלי. זה אנרגיות אחרות. יש רק ב תדודה אחת

איזה מוזר שהתגובה שלי קפצה להיות באמצע בין התגובות שלכן

אני בדעה של הבנות, כלומר, לא לאפשר להחזיר.
אם את מתחברת לגישה אז קודם הייתי מכנסת את הילדים ומסבירה להם שאתם לא מרשים להרביץ וגם לא מרשים להחזיר. הייתי מסבירה גם מה בדיוק לעשות כשמישהו מרביץ, לומר בקול תקיף לי לא מרביצים וחגשת אליכם.
להדגיש ולהסביר שזו לא חולשה לא להחזיר וזה גם לא מעמיד אותם בעמדה חלשה אלא פשוט הימנעות מאלימות ודווקא מי שלא מרביץ חזרה מראה שהוא בוגר עם יכולת איפוק והמרביץ הוא החלש או קטן יותר כי הוא לא יודע לפתור בעיות בשימוש השפה אלא רק באלימות, כמובן להסביר שאחרי שיפנו אליכם לילד המרביץ יהיו השלכות על התנהגותו ולהסביר גם מהם ההשלכות האלה (כמובן על ההשלכות תסכימו את ובעלך ביניכם)
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
"I see your ture colors shining through
I see your true colors and that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors are beautiful like a rainbow"
(מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

אני ממש לא בדעה שלכן
אגב זה ממש שונה בין בנים לבנות
ובמיוחד בגילאי בית הספר היום ילד
שלא יודע להרביץ בבית הספר הופך להיות ילד "מסכן"
העולם משנה לשנה ניהיה אלים יותר ויותר...זה לא יעזור
אם אני ילדמד את בני אל תרביץ בשעה שאמהות אחרות
מלמדות את הילדים שלהם לכסאח...אני לא ישנה את העולם
הספיק לי בתחילת שנה שהילד הגיע בוכה כי הרביצו לו והמורה
לא הייתה שם בשבילו...מאז הוא ידע להחזיר.
אני חושבת שהגנה עצמית היא חשובה מאוד
לגבי זה שהוא לא מבחין בעוצמה פשוט לשבת ולהסביר
לו שיש מקומות בגוף שאסור להרביץ ולנסות לכוון אותולהסביר
שאם אדם מבוגר יתן אגרוף זה יהיה מאוד כואב ויכול לגרום לנזק
לילד שהוא קטן אולי ככה הוא יבין

]

אמנם העולם השתנה, אבל הוא לא מקום בו אדם יכול להיות מוכה על בסיס יום יומי מעוברי אורח סתם מתוך רוע.
גם כשמדובר בילד בבית הספר, אני הייתי מעדיפה שהילד שלי יהיה זה שבורח, זה שמתלונן ומה לא - לעומת זה שמרביץ, ואם מדובר בילד שמוכה על בסיס יומי ההורים צריכים להיות אלו שהופכים עולמות כדי לעזור לו {אמא שלי היא סייעת לילד עם נטייה להתפרצויות, היא שם כדי לעזור לו להתמודד עם כעסים ולגשר בינו לבין הילדים} ואת זה ההורים מקבלים ממשרד החינוך, כנראה אחרי שמיצו את כל האפשרויות ועשו עבודה טובה בזה.
אז כן, אם הילד נמצא במצב בו הוא נדחק לפינה, אין מי שיעזור ויצר ההישרדות מופיע זה הגיוני, אבל העיקרון שאתן מלמדות {מרביצים - תחזיר} מייושם אחר כך גם על בני הדודים והאחים הקטנים ולאט לאט או מהר יכול להפוך להיות דרך להתמודדות עם כעסים.
גם לאחי הקטן הרביצו, וגם לאחותי הקטנה הציקו וההורים שלי עשו איתם המון שיחות והסבירו להם על החינוך שקיבלו הילדים המכים, את הסיבות שהם עושים את זה ולמה הם, אחים שלי, לא עושים את זה.
ועוד משהו חשוב, כשאתה מלמד את הילד שלך להמנע מסיטואציות כאלה ולסלוד מאלימות הם בדרך כלל גדלים למבוגרים שלא מוצאים את עצמם בחברה אלימה.

אני אמא לשני בנים , אחד קטנציק את האמת השני באופי שלו ממש נגד האלימות .... ככה זה היה מלידה הוא לא הרביץ, לא נשך לא אלך מכות ומסתדר ממש יפה עד היום בחיים . הוא מאוד מקובל בבית ספר הקטע שלו זה לותר אבל בתפיסה " אני מותר על משהו שלא שווה ללכת על זה מכות " ככה זה גם היה שהיה קטן . היום הוא מאוד תחרותי אבל ספורט תורם לו הרבה לבטחון עצמי .
Free image hosting by
htt

אתמול ניסיתי להגיב שוב ולא הצלחתי משום מה .. אני מקווה שעכשיו אצליח .
ראשית לבנות יש פה גדול יותר ובנים בד"כ לא יודעים להביע עצמם מילולית ולכן מרימים יד בקלות .
רציתי לספר על סיטואציה שקרתה לנו.
יאיר הסנדביץ סובל מאחיו הגדול שכל רגע מרים יד (ונענש כמובן) וכמובן שהוא למד ממנו לצערי.
בפגישה לפני שבועיים עם הבת דוד (בגיל של נדב) יאיר שיחק איתם והרים ידיים (בעיקר "בצחוק") הילדה לא הפסיקה להתבכיין (גדולה ממנו אבל יאיר קצת בריון)
אחרי שספגה מממנו כמה פעמים ולא החזירה , הוריה היקרים (הגיסים שלי) הסבירו לה שלא תוותר ושתחזיר .
למחרת נפגשנו שוב ויאיר התחיל שוב והיא פעלה בעצת הוריה והחזירה לו . הוא היה בשוק ואחרי שנייה יצא מהלם והחזיר לי פי 10 . זה נגמר בבכי גדול (של הילדה כמובן)
רק שתבינו בבית הילדים שלי כל היום מרביצים אחד לשני וגם לבני דודים ולעיתים רחוקות גם דוחפים את אח שלהם בברוטליות . במסגרות הם מלאכים

גלי אני ממש שמחה שכתבת את התגובה שלך כי עכשיו אני מבינה את המקום שממנו את באה הרבה יותר טוב.
אצלנו המצב הפוך- הילדים שלי מאד לא אגרסיבים - שניהם.
כשהגיעו למסגרות העירייה היו בהתחלה בשוק מזה שילדים מרימים יד ולא ידעו להתנהל בסיטואציות האלו בכלל.- ומכאן העצות שלי כאמא חייבות להיות שונות משלך
אני מסכימה איתך בעניין מה שאמרת לגבי בנים- זה באמת שונה.
יש הרמת יד- שזה "אני רוצה לשחק איתך ולא יודע איך מתחילים"
יש הרמת יד שזה- אני מציק לך- לך מפה
ויש הרמת יד שזה- "אני מרביץ כדי להכאיב לך"
אני לא אומרת שזה בסדר, אני אומרת- שזו צורת תקשורת של בנים. והבנים שלי לא חיים בלהלה לנד. הם חיים בארץ. אוי ואבוי אם הם יבהלו בכל פעם שמישהו דוחף אותם בקטנה. - זה לא עובד ככה בין בנים. בדיוק בגלל זה שלחתי את הגדול לכדורגל. שיבין שלא בכל פעם שמישהו דוחף אותו במשחק- הוא רוצה להרביץ לו. לפעמים הוא פשוט מנסה להגיע לכדור.
זה לא כל כך פשוט כמו שחלקכן רואות את זה. יש בזה הרבה אפור.

אבל השירשור הזה בכלל שינה כיוון וזה אומר שזה נושא חם וזה נחמד- הפורום מתעורר..

השאלה המקורית שלי היתה לגבי התמודדות עם החזרה של מכות לילד קטן ממך- שהתחיל להרביץ לך- ולא הדעה שלי על מכות באופן כללי.

נושא מעט עדין.
אני מעדיפה שאם מציקים לילדים שלי בבית ספר - הם יידעו להחזיר.
למרות שהם יודעים שאני ממש נגד אלימות, שזה קו אדום מבחינתי, שלא פותרים כלום עם העדיים.
אבל כשמישהו חוצה את הקו האדום - אני מעדיפה שידעו לעמוד על שלהם.
והם יודעים טוב מאוד את ההבדל בין להתחיל ללהחזיר.
לא כל כך אוהבת את ה: ״אם הציקו לך - תציק בחזרה, אם קיללו אותך - תקלל בחזרה״ עין תחת עין זה חינוך בעייתי משהו...
אם הציקו לך - תגיד שזה לא נעים לך, תתרחק, תבקש להפסיק, תגש למורה. אם אם הרביצו לך - אתה רשאי להחזיר.

מה שלא ברור לי אצלך זה למה החלוקה בין גדולים לקטנים. למה לקטנים מותר להרביץ ולגדול לא? למה הכעס של ההורים הוא לפי רמת הכאב (שברור שילד גדול גורם ליותר כאב) ולא לפי חומרת המעשה?
לדעתי זה בדיוק מה שגורם לו לתסכול.
ששני אנשים עושים את אותו הדבר אבל בגלל סיבה לא ברורה (זה שהוא יותר גדול זה לא תירוץ) רק הוא מקבל עונש.

למה לא מתחילים לכעוס על הקטן כוד לפני שהגדול החזיר. כדי שיראה שיש לו גב ולא הכל נפתר בהחזרות. אפשר לפתור אחרת.
ואם כבר הגעתם למצב של מכות הדדיים, זה בכלל לא משנה מי התחיל, מי החזיר, מי יותר גדול או מי יותר חזק. כועסים על שניהם. שניהם מקבלים עונש.

אל תתילי עליו יותר אחריות רק בגלל שהוא יותר חזר.

__________________________________________________________________

שולי אני ממש בדעה שלך

]

שולי גם אני בדעה שלך. גם הצעיר קיבל את שלו אל תדאגי..

בעניין ההצקות אני לא בטוחה שאני מסכימה אבל זו נקודה למחשבה. לפעמים צריך ללמוד להחליק לפעמים לענות לפעמים לחתוך וללכת למורה. זה מאד תלוי בסיטואציה. אבל חשוב לי שהילד שלי ידע שיש לו כלים להתמודד ולא תמיד לפנות לגורם אחר לעזרה.

לא יודעת אם זה למזלי או לצערי

לא קראתי את כל התגובות , אבל לדעתי זה מורכב מידי בשביל ילד בן 7 ,כל התנאים מתי כן ואיך זה נחשב בכל הכוח ולמי להרביץ או לא , אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה , כלומר את לא יכולה להגיד לבן שלך תחזיר וכשזה לא בתנאים שלך לכעוס עליו . הוא לא ממש יכול להבין מה זה חזק ומה זה חלש בשבילך . מתי כן מותר לו ולאן מותר לו להחזיר , יותר מידי תנאים , כשיש חד משמעיות ,אין בלבול . תעשי קו ברור מה כן מותר ומה אסור ולא חלקי דבר , כמו תקלל ותציק ,אבל אל תרביץ,ואם מרביצים ,אז תרביץ ,ואם זה אחים אז תרביץ לא חזק ,ולא בפנים וכו' וכו' מבלבל נכון ?
תחשבי עם עצמך מה נראה לך נכון ביותר .
אני אוסרת להחזיר ,לקלל ,להציק ,לא חושבת שזו שיטה נכונה , מאמינה שתמיד כדאי להתרחק ופשוט לקרוא למבוגר אחראי . אם תחזיר לא תמיד יפסיקו להרביץ לך רוב הסיכויים שתסתבך עוד יותר ועוד יאשימו אותך . לא אומרת שצריך לספוג מכות פשוט לנסות לא להכנס לשם מראש ,מישהו מקלל לא לענות , מציק להתעלם ולספר למורה /גננת /אמא .

שולי גם אני בדעה שלך. גם הצעיר קיבל את שלו אל תדאגי..

בעניין ההצקות אני לא בטוחה שאני מסכימה אבל זו נקודה למחשבה. לפעמים צריך ללמוד להחליק לפעמים לענות לפעמים לחתוך וללכת למורה. זה מאד תלוי בסיטואציה. אבל חשוב לי שהילד שלי ידע שיש לו כלים להתמודד ולא תמיד לפנות לגורם אחר לעזרה.

לא קראתי הכל אבל.זה אכן מורכב,וכן,את.צודקת.בזה שהילד צריך כלים להתמודד.אני מלמדת את הבנות ואת הילדים במשפחתון שלי שאם מישהו מציק להם לעמוד מולו בכל התוקף ולהגיד לו "אתה לא תרביץ לי!" או לא תקח תציק וכו'
גם אלו שלא ממש מדברים.אני גם מבקשת מהילד המציק לעצור רגע ואומרת.לו להקשיב למה שהילד השני מבקש.
זה תהליך ארוך ובסוף זה עובד.
מצד שני,הבכורה שלי חננה,וכשהיא סיפרה לי שחברות לוקחות לה הרבה פעמים את המשקפיים כדי למדוד בלי הסכמתה,ממש עשינו משחק תפקידים איך.היא עוצרת.להן היד או דוחפת אותן ממנה אם הן לא עוצרות.כשהיא מבקשת.פעם אחת מישהי ניסתה והיא אכן החזיקה לה בתוקף.את.היד וזהו,זה עבד.
אז כל מקרה לגופו.לא יודעת.אם זה עזר,אבל אולי לנסות.ללמד אותו להרתיע בלי להרים יד