נוגית מדהים, למעט כמה פרטים קטנים אנחנו בדיוק באותה סיטואציה. גם גלעד ישן פעמים ביום חצי שעה, ולפעמים שינה ארוכה יותר נוספת של שעה וחצי- שעתיים.
ההבדל היחידי ביננו הוא הלילה: הוא קם פעמיים לאכול וחוזר לישון. לא תמיד מיד... אבל לא משחק.
מה שכן, עם הבן השני שלי היה לי אותה הדבר. גם הוא יש מעט... וכנעזרתי במטפלת פעמיים בשבוע- הסתבר שאצלה הוא דווקא ידע לישון צהריים יופי שעה וחצי. היא לא נתנה לו לבכות, זו היתה חברה שלי והיא היתה עם התינוקת שלה, ועם שלי. איכשהו הביחד הזה עשה לו סדר.
אנחנו גם עשינו מעשה השבוע כי אני לא יכולה יותר מסיבה אחרת, כשאני מניקה אותו באמצע הלילה- בדר"כ בפעם השניה אני נשברת והוא נרדם איתי במיטה אחרי הציצי- וזה על הפנים, ואז אני ישנה גרוע. אז... קנינו מיטת קומתיים לגדולים השבוע, והעברנו אותו לחדר שלהם. ואז אי לי ברירה אלא לקום, להניק ולחזור לישו בלעדיו במיטה שלי.
זה הרבה יותר טוב! אבל- אצלנו הבעיה הקשה היא באמת ההרדמה לפני שנת לילה.
הוא לא מוכן ללכת לישון. אני רואה מה הבעיה: הוא ערני ולא מצליח להרפות את הגוף, לא מצליח להרגע. אני מנסה אמבטיה, עיסוי, מחשיכה את כל הבית. לפעמים עובד ולפעמים לא, ואז רק ציצי.- בעיה! מה שכן, אני מנתקת אותו ממני בכוונה לפני שהוא שוקע בשינה עמוקה ושמה אותו במיטה כדי שלפחות יתרגל שהוא נרדם במיטה. גם אם ציצי זה מה שעזר לו.
דבר אחרון- בעניי ההתעמלות: אני מסכימה שיש פה בעיה, לא מסכימה עם הפיתרון. לא יכול להיות שערב בשבוע את לא יכולה לה**** לעצמך לעשות ספורט.
אדם צריך ללמוד להרדם גם עם אבא או עם מישהי שתבוא אליך באופן קבוע בתשלום. גם אצלנו זה לא פשוט: אני משאירה אותו עם בעלי ומתוך השעה ורבע שאני לא נמצאת 45 דקות הוא צורח. אבל מבחינתי זה שיעור לכולם: בעלי לומד שיש לו תינוק ולא רק לי, גלעד לומד שיש לו גם אבא, ואני לומדת שנשארה ממני גם הדס ולא רק אמא. וזהו. אז ערב בשבוע הוא צורח לאבא על הידיים. הוא לא ימות מזה... אבל אני חייבת את זה לנפש שלי. זו דעתי
אופציה נוספת שכדאי לבדוק- אם יש לך חוג התעמלות אחר בשעות נוחות יותר עם אדם- אולי חוג בוקר? אולי כשהבנות בחוג בצהריים?
חג שמח מותק