:( - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • נתקלתי היום בסיטואציה מאד לא נעימה שבאתי לקחת את נהוראי מהגן
    אשמח לשמוע הארות, הצעות או אם מישהי נתקלה במצב דומה.

    נתחיל בזה שנהוראי מאד אוהב את הגן, נכנס כל בוקר עם חיוך אפילו בלי לומר שלום
    אתמול הוא לא הלך לגן כי הוא הקיא במיטה וחששתי לשלוח אותו
    אבל היום, הוא הרגיש נהדר וגם ישן טוב בלילה.

    כשהגענו לגן פתאום סירב להכנס, לא הייתה שום סיטואציה חריגה
    אולי חוץ מהעובדה שאני לקחתי אותו בבוקר (בד"כ זו סבתא)
    דווקא הוא היה שמח ומאושר עד שהגענו לדלת.
    חיבקתי ונישקתי והגננת דובבה אותו והוא נכנס (אבל סירב להפרד מהתיק).

    שחזרתי לקחת אותו בצהריים כרגיל, נכנסתי בשער
    וראיתי שהוא עומד ומשוחח עם ילד, בהתחלה הוא ראה אותי וחייך (כמו בכל יום)
    אבל מיד הרים את היד והכה את הילד.
    ניגשתי ואמרתי לו שזה לא נעים לילד, והגיע הזמן ללכת הביתה...
    אז הוא התחיל ככה סתם, פשוט להרביץ לי.

    הייתי צריכה שניה לצאת מההלם (אמנם זה קורה מדי פעם, אבל בכזו אסרטיביות?)
    וכמובן לא חששתי מעיניי הצוות ואמרתי שאני לא מסכימה להרביץ.
    הוא המשיך, ואני ככה מתלבטת מה לעשות, הרמתי אותו לקחתי את התיק ואמרתי שלום.
    הוא פצח בבכי, נלחם איתי לרדת, בעט בי ומה לא...

    מיד שהגענו לרכב הפנים השתנו בבת אחת וחזר לחייך
    בנסיעה היה מקסים וגם שהגענו הביתה, כאילו כלום לא קרה

8 תגובות
עמוד 1
  • מה אני חושבת???
    שילדים הם לא רובוט-לפעמים הם לא צפוים ומתנהגים לא רגיל.......
    צריך לשים לב.לתת תשומת לב.אבל יש מצבים שחולפים עוברים ולעולם לא נדע למה הם היו...............
    אם זה מצב שחוזר על עצמו אז אני נותנת יורת תשומת לב לנושא.מקרה חד פעמי????
    עוברים הלאה..........
    נהוראי עדיים קטן הוא חכם ב:ה וכו אבל מבחנה פסיכולגית לא בטוח שהוא ידע להסיבר את התנהגותו....

    עזבי תחליקי תעברי הלאה........לדעתי לבינתים לפחות.
  • אני בטוחה שילדים הם לא רובוט,
    אבל בכ"ז ילד ראשון בגן, תגובה קיצונית, התנהגות לא אופיינית
    רוצה לוודא שאני לא מפספסת משהו...
    האמת זה יותר החששות שמשהו קרה בגן וזו הדרך שלו לפרוק זאת.
    אבל את צודקת, אחרי שנרגעתי קצת ועשינו אמבטיה חמה ודיברנו, ראיתי שהוא בסדר.
    אח"כ חשבתי לעצמי שיכול להיות שהוא סתם היה עייף או מיליון ואחת סיבות.

    אוף, טוב, אנשום ואקווה שזה היה חד פעמי. תודה

  • התנהגות כזו יכולה להיות מכל מיני סיבות, זה לא בהכרח מעיד שהיה לו יום לא טוב בגן.
    אני זוכרת שכשהגדול שלי היה בגיל של נהוראי היה ילד בגן שלו שכשאמא שלו הייתה מגיעה לקחת אותו מהגן הוא היה מרביץ למי שהיה לידו מההתרגשות שבאו לקחת אותו....
    אל תנסי לנתח את זה יותר מידי אם זה אירוע חד פעמי לא הייתי דואגת, זה קרה וזה חלף.....
    האם נהוראי משתמש בביטוי פיזי ( מרביץ, דוחף וכו׳) כדי להביע את עצמו מחוץ לגן?
    הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
    שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
    "I see your ture colors shining through
    I see your true colors and that's why I love you
    So don't be afraid to let them show
    Your true colors are beautiful like a rainbow"
    (מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

  • פלפלת תודה

  • לגבי הילד המרביץ- טוב עשית שאמרת לו שתדברי עם הגננת. את יכולה גם לעשות את השיחה עם הגננת שנהוראי לידך ממש לומר לה נהוראי מספר של י... מרביץ לו זה מפחיד אותו, ושהגננת בעצמה תגיד לנהוראי שהיא תשגיח וכו׳ זה נותן המון ביטחון כשמדברים על הדברים האלה כשהילד נוכח.

    לגבי התקופה שנהוראי עובר - לגבי הכאות- עם ילדיי נקטתי בגישה הבאה, כל מכה הייתי אומרת אסור להכות זה כואב! ( לא בצעקות אלא בתקיפות) ומיד מושיבה בפסק זמן ( למשך כמה דקות בהתאם לגיל כלומר ילד בן 3 ישב בפסק זמן 3 דקות) אם הוא קם מחזירים למקום עד שיושב 3 דקות רצוף, לא מדברים איתו כשהוא בפסק זמן. כשהוא מסיים את הזמי שלו מגיעים אליו לגובה שלו ואומרים ישבת בפסק זמן בגלל שהרבצת ואני לא מרשה, הוא צריך לבקש סליחה ואז מחבקים אותו וממשיכים בסדר היום.
    אני אישית לא אומרת ״זה לא נעים״ אלא ״זה כואב״ ״אסור״ !!
    אני נוקטת בגישה יותר תקיפה, אפס סבלנות למכות.
    הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
    שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
    "I see your ture colors shining through
    I see your true colors and that's why I love you
    So don't be afraid to let them show
    Your true colors are beautiful like a rainbow"
    (מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

  • זה אחד על אחד מה שאני עושה.
    יש לו כיסא חושב ליד הספה והוא יודע שאם הוא מרים יד הוא יושב לנוח
    עד שאני מזמינה אותו לקום לבקש סליחה ולתת נשיקה לתהל.
    אנחנו גם מדקלמים בכל הזדמנות ומזכירים את החוקים בבית שלנו
    שהידיים שלנו לא מרביצות, לא מושכות ולא צובטות
    הידיים שלנו מחבקות ומלטפות.
    הוא יודע זאת היטב ובד"כ מתגבר על עצמו ומרים יד רק כשנכנס לג'ננה...
    אבל למדנו שאפשר לפתור כל בעיה ע"י הדיבור ולבקש עזרה מאמא.

    השובבות הזאת עם הידיים זה ממש מהימים האחרונים.
    לא מכירה את נהוראי ככה, גם לא בבית.
    אמא שלי מציעה לי לגשת לגננת ולברר אם האלימות בגן עלתה רמה
    מבחינת הילד ההוא, שנהוראי מפחד ממנו ולומד ממנו.
    אני לא יודעת אם זה נכון... מעניין אותי אם לפחות מרחיקים אותו כשזה קורה.
    או מעבירים לסדר היום.



  • אני קוראת ונזכרת בגיל שנתיים הנורא שאמרת שמאחורייך...
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."



מותר ואסור לאכול בהריון והנקה