מעבר דירה - הריון ולידה

היי יקירה, מה שלומכם?

ברשותך אני רוצה להתייעץ בנוגע למעבר דירה והסתגלות הילדים.
עברנו דירה ביום חמישי שעבר, בשעה טובה.
היו לנו 3 ימים לא קלים בהם נהוראי התארח בעיקר אצל סבתא
זו הייתה האופציה האחרונה מבחינתי, למרות שנהוראי שהה שם עד כניסתו למסגרת באופן קבוע.
אך לא הייתה לנו ברירה, ארזנו וסידרנו עד השעות הקטנות של הלילה
כך שמבחינתו הוא מאד נהנה אצל סבתא.
(החלק הקשה הוא דווקא שייך אליי, להזכיר לו אח"כ את הכללים שלנו וכו'...)

בכל אופן,
בהתחלה הכנו אותו שיהיה לנו בית חדש, לנהוראי יהיה חדר חדש וכו'
הסברתי לו שנגיד שלום יפה לבית, נאמר תודה ושהיה לנו מאד כיף לגור בו...
הפשטתי את המעבר לכל דבר אפשרי, את יודעת, רק שיהיה נעים וקל יותר.
אני חושבת שכגודל ההכנה כך ההקלה אח"כ, למרות שבפועל זה טלטול רציני
(במיוחד עבור נהוראי שקשור מאד לטריטוריה שלו).

ביום שבת, כשנהוראי ישן כאן לראשונה, הוא היה מבוהל ודי המום
לקחנו אותו ביד, הלהבנו אותו מהחדר הגדול שלו, "הנה המיטה שלך! והנה המיטה של תהל! וואו בוא תראה את המקלחת" וכו'.
בהתחלה הוא פחד להכנס להתקלח, התנגד, בכה, אפילו ברח.
אז צפינו בתהל מתקלחת, שרנו לה, סיבנו אותה, והכנתי אותו שעוד מעט תורו.
לבסוף הוא נהנה.

בלילה בטקס השינה הוא לא שיתף פעולה, לא שר, לא אכל את הבקבוק שלו
חיבק אותו ובהה באויר, סירב לתת לי נשיקה, הנשימות שלו היו כבדות. היה לי רע.
נהוראי מאד פעיל וחייכן, היה לי קשה לראות אותו כך.
כל כמה דקות ניגשתי, ליטפתי, חזרתי על כך שהוא גדול ושאמא אוהבת אותו מאד
וכך הוא נרדם...
בלילה בכה מספר פעמים, לא העיז לרדת מהמיטה כמו תמיד.

ובבוקר גם היה מאד עצבני ומתוסכל, בכה המון, התנגד, אבל לבסוף נפרד יפה.
אני צריכה לגייס המון כוחות וסבלנות לבכי התמידי הזה, המון מניפולציות לסדר היום שלנו
אני מבינה אותו, אבל חוששת שהוא ינצל זאת לפרוק עול, כמו שאומרים.

אני חושבת שבנוסף לכל זה הוא מרגיש לא טוב
חוסר תיאבון כל השבוע, אפטיות כזו בעיניים, גם שטיילנו לגינה לא רץ ושיחק
ישב במתקנים ובהה בילדים... הייתי צריכה לשדל אותו לשחק.
אלו סימפטומים שקשורים למעבר? לשינוי הדרסטי הזה? זה אופייני?

מה אוכל לעשות שרוני, ע"מ להקל עליו?
מה יעזור לו להתרגל?