מה אני עושה לא בסדר? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אני משתגעת. חשבתי שיש קשיי קליטה רק אצל הגדול. עכשיו גם לקטן שלי יש קשיים בגן.
    הגננת שלו מקסימה ויש לנו דיאלוג מאד טוב. היא אומרת לי שהוא ילד מקסים ואין לו בעייה חברתית אבל יש קושי של חוסר התאמה לקבוצת הבנים. הוא לא שובב. ילד עדין ולכן תמיד מוצא את עצמו עם הבנות כי שם אין תחרותיות והתמודדויות פיזיות. היא אומרת שבחיים של הגדולים הוא יצליח.
    בנתיים יש לנו בכי בכל בוקר כבר שלושה שבועות ובבית בורח לו במכנסיים מה שלא היה אף פעם. בגן לא בורח לו.

    עם הגדול היו לי בדיוק אותם עניינים! היתה לו חברה צמודה בגן והוא מצא לעצמו כמה בנים חברים רק כשהיא פרשה לקבוצת הבנות.
    מה אני עושה לא בסדר?
    למה הילדים שלי הפוכים משל כולם?
    הם לא דחויים ולא ילדי כאפות. הם פעם לא נשכו אבל גם מעולם לא ננשכו לדוגמא.
    אין קשיי ריכוז בכלל. ההפך. משתתפים ומשמיעים את דעתם בכל מפגש ובכל פורום. משחקים עם מספר מצומצם של ילדים בגינה אחרצ בקלות. אבל בגן ובבית ספר יש קושי בחצר ובהפסקה.
    הגדול לשמחתי כבר יותר טוב בבית ספר. עכשיו אני צריכה להזמין ילדים בנים הביתה לצעיר וגם לבכור. זה לא פשוט בכלל כשיש לי תינוק בבית בן 4.5 חודשים ובעלי בא הביתה בין שבע לשמונה. מספיק שהזמנתי ילד אחד להכין ארוחת ערב נהיה פרויקט!
    זה פשוט הרבה מאמץ. כל הזמן להזמין ולארח. ויש לי תחושה שלא אצל כולן זה ככה.
    אני צודקת?
    אני עייפה ומתוסכלת. מרגישה שהפוקוס בחיים שלי זה הילדים ועדיין מה שאני עושה כנראה לא נכון כי הם יוצאים החוצה בלי כלים. אם הייתי מגדלת אותם בלונדון כנראה היה קל יותר. מה לעשות? הם לא שובבים
12 תגובות
עמוד 1
  • הכול בסדר את עושה....זה הילדים שלך.
    אגב הם דומים למישהו ממכם?
    אני למשל נולדתי בחול וכשחזרנו לארץ פתאום ההורים שלי ראו שרואים שאנחנו לא ישראליות (לא היה קשה להבחין) ההתנהגות היתה שונה...ההתערות בחברה...בחוצפה ...השובבות וכו....אבל למדנו להשתלב לאט לאט........ומנם אנחנו לא ישראליות כיום למהדרין אבל למדנו להסתדר....אבל הפלא ופלא הילדים שלי נולדו פה ובכ"א יש להן את אותה התנהגות כמוני........סימן שגםפה בארץ נולדים ילדים עם התנהגות יורת מעודנת ......אני מידי פעם מלדמת אותם להתנהג אבל מצד שני שמחה על ההתנהגות העדדינה שלהם.......
    ואגב נראה לי זו הבעיה אצלך וגם אצלי שהפוקוס שלנו בחיים הם על הילדים.....אני מרגישה לפעמים שאני קצת לוחצת עךיהם ולא נותנת להם להשתפשף עם העולם.................
    הבנת אותי???
  • זה לא רק אצלך . גם הגדול שלי בני כזה , יותר מדוייק היה כזה . בשנה ראשונה בגן חובה היה לנו מאוד קשה , שיחק רק עם בנות ולא התקרב לבנים . הוא באופי שלו מעדיף לותר וממש לא אלים . בהמלצת הגננת שלו שהיתה מצויינת נשארנו עוד שנה בגן בגלל היא בשלות רגשית . מאוד חשתתי מבית ספר אבל למזלי גבר שלי רק פורח . הוא מאוד בטוח בעצמו , משחק גם עם בנים וגם עם בנות , מאוד מקובל ופתעם כולם רוצים להיות חברים שלו . ראיתי ולא אמתי שאפילו בצהרון משחק עם בנים גם משחקים פיזיים כמו כדורגל וכדורסל והיתי ככה

    http://www.holdthatpic.com/
  • היי..
    קודם כל עצם העובדה שכתבת הודעה כזו מעידה על איזו אמא מדהימה את!
    כל כך אכפתית ורגישה לילדים!

    תמיד תזכרי שאת האמא הכי טובה שיכלה להיות לילדייך...

    ילדים נולדים עם אופי, בנוסף מקבלים מהבית קצת ומהסביבה קצת וככה מתעצבים...
    הקשיים שאת מדברת עליהם לא נראים חריגים במיוחד, ומאפיינים ילדים רגישים.
    נראה לי שגן הרגישות הוא גן שולט כי אני הכי כזו, ובעלי קצת פחות, והילדים שלי רגישים ממש...

    העצה שאני יכולה לתת לך היא פשוט לשחרר.
    ילדים צריכים להבין שזה בסדר שקשה, זה חלק מהחיים.
    לפעמים אם לוקחים קשה את הקושי של הילדים משדרים לילדים בלי לשים לב ומכבידים.

    אני רואה איך בעלי לדוגמה נפרד מהם בגן בבוקר, ואין אני.
    ואין מה להשוות. ההתנהגות של בעלי עם הילדים בריאה משלי. כי הוא משחרר...
    פחות לוקח ללב... פחות רגיש...

    בלי קשר יש היום המון אנשים מקצוע שאפשר להתייעץ איתם
    אפילו בפייסבוק בהודעות אישיות ללא תשלום...
    לפעמים משפט או שניים של עצה של איש מקצוע יכולה לעשות פלאים.

    בהצלחה
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

  • אלינה גם אצלנו הספורט הוא התרופה לזה. הבכור שלי בזכות החוג כדורגל מצא את עצמו גם בכיתה.
    Etd כנראה שלא סתם כתבתי לונדון. יש לי סיפור ילדות די דומה לשלך...
  • עדי אני גוזרת ושומרת כל מילה. את כל כך כל כך צודקת. קשה לי שקשה להם. זה דורך לי על הרבה עצבים חשופים. התקופה הזו בחיים שלי לא זכורה לי לטובה. תמיד כשאנשים מדברים על כמה היה כיף בגן ובבית הספר אני לא מבינה על מה הם מדברים. ניסיתי לעשות עם הילדים שלי דברים אחרת ממה שעשו הורי. וכנראה שאני לא יכולה למנוע מהם או לא יודעת איך למנוע מהם את הקושי שאני חוויתי. פשוט קיוותי שעם הקטן יהיה קל יותר... התיווך הזה איתם דורש ממני הרבה אנרגיות.
    כולן מפגישות כל הזמן עם חברים? מתי הם עושים את זה בעצמם? אין כאלה שפשוט מסתדרים בגן בלי כל המעורבות שלנו?
  • לדעתי הכי חשוב שאנו מכירים איפו קשה להם ומנסים לעזור . עובדה שקיים שיפור ויש התקדמות . לפעמים אנו כהורים לוקחים את זה יותר קשה ממה שילדים מרגישים .
    http://www.holdthatpic.com/
  • היי מותק!
    מספיק עם רגשות האשמה..
    שימי אותן בצד, תשתדלי לדרוך עליהן, למעוך אותן, לקווצ'ץ', שלא ישובו.
  • פיתוש זו פעם ראשונה שאני שומעת על אופציה כזו.
    איך מחפשים בכלל קבוצה כזו? דרך איזו מסגרת?
  • איזה עצבים!!!!!!!!!!!!!!!!!
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
    ----------------------------------------------------------------------------------------------
    "כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."
  • דרך אגב- בן כמה הוא?
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
    ----------------------------------------------------------------------------------------------
    "כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."
  • בן שלוש וחצי.. אני צריכה להתרגש פחות. זה בטוח.
    אתמול היתה לי שיחה ארוכה עם הגננת, היא די איפסה אותי. אני כרגע אתחיל פשוט להזמין בנים באופן מודע יותר. תיאמתי שני ביקורים לשבוע הבא...
    מקווה שנראה שיפור
  • לא נראה לי שאת עושה משהו לא נכון

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה