הסתגלות , ריגריסיה . לא יודעת איך לקרוא .. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • יאיר - הסנדוויץ׳ שלי.
    בוכה המון
    גונב את הבקבוק של אלון
    מאוד מפונק , רוצה שארים בכל הזדמנות
    קשה לו להיפרד ממני בבקרים בגן
    בקיצור עושה לי שמח ...
    אני יודעת שהוא אוהב את הגן , גננת , חברים .
    והוא תמיד מספר לי שהוא בכה ממש קצת , אבל עדיין זה קורע את ליבי
8 תגובות
עמוד 1
  • אפשר להציע לאפשר לכם שעה-שעתיים רק שלכם בשבוע אבל אני יודעת שזה לא ממש אפשרי.
    ממליצה לך בחום רב לנסות להבין שזה שלו, את נימצאת בשביל לתמוך ואני יודעת שאת עושה את זה בדרך הנכונה לו ביותר אחרת הוא לא היה מנסה להרגיע אותך שהוא בכה רק קצת (איזה מתוק!).
    הוא כנראה צריך לעשות את המעבר הזה עם בכי בתקופה הזו.
    מבינה מאוד את הקושי שלך
  • זה תופעות הילד סנדביץ.

    טנושי האמצעית שלי בדיוק כזו!

    אם אומרים לה משהו טיפה בקול רם יותר - היא נפגעת עד עמקי נשמתה.

    חסר לה כל הזמן חיבוקים. מכולם.

    אני מרגישה שהיא כל הזמן נמצאת במעין מגננה שמצריכה תמיד חיזוקים חיוביים, היא רגישה ברמות על.

    הבכי שלה = הפסקות נשימה. אני ממש משתדלת שהיא לא תגיע לזה
    פייס: ortal_hori


  • תודה
  • גם שלי כל הזמן רוצה להיות בבית
    פייס: ortal_hori


  • גם אצלי האמצעי מבכיין. זה מאד קשה וצריך הרבה סבלנות
    אני מקפידה עכשיו להתחלק בפיזור עם בעלי כדי שיהיה לו גם אמא בבוקר ולא רק אבא. לפעמים העוד דקה וחצי בגן שאני דואגת לו לכיסא ודף ציור ליד חברה ולא בורחת זה כל מה שהוא צריך כדי לעשות ההבדל.
    אצלנו זו רגרסיה אמיתית. בעקבות הלידה )3 חודשים( התחיל פתאום לעשות במכנסיים. מה שלא היה מעולם. גם לא בגמילה. מבאס ממש...מה שכן זה בשליטה. לא קורה לו אף פעם במהלך היום בגן. רק כשאני מגיעה לאיסוף או בבית. רק מול אמא ואבא. מעניין למה....
  • ואווו. זה קשה.
    אולי גם תמונה של המשפחה בתיק יכולה לעזור



  • הוא רגיש...

    כאלו הם שני הבנים שלי.

    הקטן שלי ליום המשפחה הביא תמונה לגן. כל פעם הוא ניגש, כך אומרת המטפלת, אומר "אמא שלי"
    ואז הולך ושואל אותה "איפה אמא שלי"

    לדעתי זו תקופה כזו. מידי פעם היא פורצת ונעלמת כלא הייתה.


    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

  • גם אצלי טלטול רגיש ומחבק. מאז ומעולם הוא דבק שלי. בתקופה האחרונה הוא היה בוכה מכל שטות ורב על כל שטות שזה היה קצת מחרפן לפעמים... הוא גם הגיע לגיל כזה שהוא "שונא" נשיקות (כך הוא אומר). קודם כל אצלנו יש עדיין מוצץ. זה מאוד מרגיע. שלכן קצת יותר גדולים... המוצץ ממש אוסף אותו... נראה לי לחופה הוא יצעד עם מוצץ. דבר נוסף שעשינו הוא לוח מדבקות. לא יאמן הילד בין לילה הפך לילד נורמלי. ואז את כל הזמן איכות או ווט אבר שרציתי לתת לו לפני כן אני יכולה בלי שזה יגמר בבכי על איזה שטות.
    תנסי לעשות לו לוח שאם נפרד יפה בבוקר מקבל מדבקה. אחרי שבוע מקבל משהו כיפי
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה