מאוכזבת מעצמי.. - הריון ולידה

אצלי בדיוק אותו דבר...
גם אני הרבה מאוכזבת מעצמי, הדרך שלי להתמודד- פשוט לא מנסה כלום.
פעמיים ניסיתי ללכת ללמוד ופשוט לא הצלחתי לסיים.

מבינה אותך. גם אני חשה את זה הרבה פעמים. מישהי אמרה לי שכדי לעשות משהו מושלם צריך לעשות אותו 10,000 פעמים!

אני לא כזו
אני משקיענית בכל תחום!
ויש לזה גם חסרונות..

לפעמים אני באפיסת כוחות מטורפת
כי אני חייבת להיות מושלמת תמיד!
זה מכביד..

חייבת לעבוד באופן הכי חרוץ
לבשל הכי טוב
לאפות הכי טעים
לארח בצורה הכי מצטיינת
להיות אמא מושלמת
לסיים לימודים בהצטיינות
זה מתיש!
וכשזה לא מצליח לפעמים זה באמת מאכזב! כי הציפיות מרקיעות שחקים

אני מציעה לך לא להיות כמוני, אבל בכל זאת לשבת עם עצמך ולחשוב היכן היית משקיעה קצת יותר, ולו רק כי ציינת שאת מרגישה שאת רוצה להשקיע יותר...
לבנות לך תוכנית עבודה בכל תחום
לתת לעצמך הזדמנות כן להשקיע עד כמה שניתן ברמת הסביר
ואז להבין שזה את וככה את יודעת לעשות. זה הכי טוב שלך
תוכלי רק אז להשלים עם עצמך לדעתי..
ופחות להתאכזב..

"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

מאוד מבינה אותך ומזדהה
גם אני כזאת
אני גם קצת עצלנית וחפיפניקית
ככה היתי מאז ומתמיד
מנסה להשתנות אך לא מצליחה
מרגישה שגם אצלי הכל בינוני והיתי יכולה יותר אבל לא מצליחה

כיום אני "גאה" להגיד שאני כמוך
הייתי פרפוקציוניסטית ברמות כמו שיר. זה היה מאד מתיש.
וגם הייתה לי ביקורת עצמית מאד נוקבת
הייתי פשוט הורסת את עצמי אם הייתי מגיעה ל-95% ולא 100.
עברתי עם עצמי תהליך מייגע כדי להבין ולהפנים שלפעמים אנחנו לא מלאכים
ולא סופרמן, מותר לנו להיות כמעט ולא הכי.
אם כי במקרה הזה נראה לי שהיא פשוט "מדברת באויר" בלי לראות אותך
ואני כן חושבת שהייתי שואלת אותה לפי מה היא נתנה לי את ההערכה.
כי זה לא בסדר שהיא קובעת ומעריכה על סמך מפגשים ותצפיות שלא היו...

חיבוקים

לצערי גם אני "בינונית" אפילו ומטה
כלום לא באמת מסתדר לי עד הסוף...
איכשהו משהו תמיד מתפקשקש באמצע



אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

מבינה בדיוק על מה את מדברת.
נמשיך בפייסבוק

גם אני מרגישה שאין לי את התשוקה לעשות דברים כמו שצריך עד הסוף ...
אני לא עיקבית
לא בחינוך הילדים
לא בלימודים שרציתי
לא בהתנהלות כלכלית
לא בעבודות
לא בזוגיות
גם לא בשמירת קשרים ואפילו לא בצחצוח שיניים חחחח

היתה אצלי בעבודה בחורה שהיה חשוב לה לעשות הכל מושלם,
הכל היה צריך להיות מושלם, הכי טוב ועד הסוף.
בכל תחומים בחייה.
לפני שנתיים היא חוותה התמוטטות נפשית ואין לי מושג מה קורה איתה כיום.
אני יודעת שהיא היתה מאושפזת בבית חולים ולא סיפרה באיזה מחלקה, אני יכולה רק לתאר לעצמי.

אני בטוחה שבתור אמא את נותנת את כולך וגם בתור רעייה.
לא הכל צריך להיות מושלם!
את יכולה גם לתת לעצמך לשחרר את החבל איפה שאפשר.
גם בעבודה יש ימים טובים ויש ימים פחות. את עושה את העבודה שלך הכי טוב שאת יכולה, בהתחשב בזה שאת גם אמא ל3 ילדים ורביעי בדרך, בהתחשב בזה שאת גם רעייה לאיש ואחראית על הבית.

אני גם הייתי פרפקציוניסטית בכל דבר,
הכל היה חייב להיות אצלי מתוקתק, הכי טוב.
הייתי מאבדת את ראש ונכנסת להיסטריות אם משהו לא היה מושלם.
אני מאוד שמחה שהתקופה הזאת נגמרה אצלי.
אני נותנת את המקסימום שאני יכולה בלי לאבד את השפיות.
אז הכביסה לא תהיה מקופלת היום, אני אקפל אותה אחר כך,
לא אגהץ בגדים היום, אגהץ כשיהיה לי כוח,
והרצפה תשטף ביום שישי בלבד כי אם כל הכבוד אני עובדת.
יש גבול לכל פרפקציוניזם,
לדעתי השפיות הכי חשובה
נטלי

מסכימה עם נטלי בכל מילה. כאילו אני כתבתי את זה
קחי בקלות..
התפקיד שלה זה לדחוף אותך למעלה. קחי את מה שיש לקחת מזה וותרי על מה שלא כדאי להתייחס.
כמה שיותר פרקטיות. אל תקחי ללב

את האמת רצון להיות הכי טוב היה מאז שאני זוכרת את עצמי . היום יש דברים שאני כן משקיע אבל יש דברים שאני די זורמת אתם אחרת אצטרך אישפוז .
יש סדר עדיפויות בכל דבר ואני עדיין לומדת לא לקחת הכל אישי ללב .
http://www.holdthatpic.com/

איזה קטע, תמיד חשבתי שאני לגמרי השונה (ומשונה)
הלוואי והייתי פרפקציוניסטית (פווו היה קשה לכתוב את המילה הזו)

גם אני אדם די פרפקציוניסט (ברוב התחומים בחיי), אבל ככל שנוסף לי עוד ילד בחיי, כך למדתי לשחרר יותר.
אין לי זמן להתעסק בדברים שהתעסקתי בהם פעם, וגם אי אפשר לשמור על סדר וניקיון מושלמים כשיש שלושה ילדים בבית, וכך בכל דבר אחר...
מאוד קשה לי לחיות עם הפרפקציוניזם שלי, אבל גם אני גאה לומר שלמדתי לשחרר פה ושם
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
----------------------------------------------------------------------------------------------
"כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."

מילנוש, רק עכשיו התפניתי ללחוץ על הקישור ששמת..
החזרת אותי אחורה בנוסטלגיה חמימה, מהצליל הראשון.
אין על אביב, אם מישהו אחר היה שר את השיר הזה הוא היה נשמע אחרת לגמרי..

אני איפשהו באמצע... לא פרפקציוניסטית אבל גם מנסה לשאוף לטוב ביותר לפחות בחלק מהתחומים.
ברור לי שאי אפשר להיות הכי טובה בהכל, אז כמו בהרבה דברים בחיים, צריך לדעת לערוך סדר עדיפויות. מה חשוב לנו יותר ומה פחות. במה כדאי לנו להשקיע משאבים ובמה אפשר קצת להרפות (ואולי להפיל על אחרים

אני קוראת את השרשור הזה שלך אחרי שקראתי את השרשורים על הילדים שמשתוללים ועל העבודה שאת עושה איתם...וכשקראתי אותם קודם אמרתי לעצמי וואו! איזה עבודה קשה את עושה, וגם כתבתי לך שזאת עבודת קודש.
נשמע שאת משקיעה המון בעבודה ונותנת את הלב והנשמה וזה מה שחשוב.
עוד כמה שנים עם הניסיון המצטבר את תהיי מורה שהילדים יזכרו שנים קדימה , אם זה לא קורה כבר עכשיו.
וגם אם נראה לך מהצד שאת לא משקיעה אני בטוחה שאת משקיעה המון