יש לכן סבלנות לחברים של הילדים? - הריון ולידה

תלוי למי......
כול החברים של הילדים שלי הם ילדים טובים!!!אני בד"כ לא מסכימה כ"כ שיביאו חברים שאני יודעת שהם מופרעים ......ואני בד"כ כבר יודעת מי כן ומי לא.....
אבל גם לפעמים מי שבא אלינו יכול פתאום לחטף שגעון של השתלללות אז אני מיד מרימה טיפה את הקול ואומרת עד פה!!!השתוללות לא אצלי.....
מצד אחד אני מעדיפה שיבואו חברים אליי גם כי ככה אני לא צירכה להתנייד וגם כי אני יודעת מי בא אלי ולא חוששת לשלוח לבתים אחירם...מצד שני זה לא תמיד קל לארח ולפעמים גם לפשר במריבות ולגרום שתיהיה אוירה טובה וכו...
וכשאני רוצה שילכו לחברים הם לא רוצים...

עכשיו פעם ראשונה שלקטנה יש חבר, פטפטן לא קטן, אבל חמוד והילדונת שלי מאושרת.

הגדולה מזמינה הרבה חברות כי היא לא רוצה ללכת לחברות. ובד"כ אין לי בעיה. אחרי המשפחתון והצהרון של שנים עברו ילד או שניים קטן עלי.

לרוב אין לי בעיה עם החברים. הם באמת ילדים טובים

לצערי אנחנו לא מארחים הרבה חברים כי גרים בריחוק מקום מהגן.
אבל כשכן זה כייף!
פעם אחת קרה שהגיעה ילדה שהצטערתי על הרגע שהזמנו אותה....

הצחקת אותי

בדרך כלל אני טיפוס חסר סבלנות לחברים.
אולי כי אני נלחצת שאצטרך להעסיק אותם

בד"כ אני חסרת סבלנות...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

בדרך כלל כן, אבל כבר קרה שילד דפק פה בדלת כל יום, ממש כל יום, ואמרתי לו מספיק. יש גבול....

אויש...חברים זה נושא מעניין אצלנו...
כששחר הולכת לחברה או רוצה להזמין חברה צריך להתלוות לזה גם חבר לאורי כי הוא ישר מתחיל לקטר שהוא גם רוצה חבר...לפעמים אני לא מזמינה בכלל כי אין לי כוח למריבות ולבכי הזה (ואין לי כוח/חשק לארח 2 ילדים נוסף על השניים שלי)
כמובן שכיש כאן חברים/חברות חוקי הבית חלים גם עליהם, אני לא מתביישת להעיר לילדים שמתארחים כאן אם הם משתוללים או לא מתנהגים יפה/מבלגנים וכו'. גם בנושא ארוחת ערב- לא מקבלים חטיף או משהו מתוק כי אלו חוקי הבית אצלנו, ככה נהוג...

בגדול- יש סבלנות, אבל כשמתחיל נושא "אני רוצה גם חבר" או שהחברות שמתארחות אצל שחר לא מסתדרות עם אורי -שמן הסתם רוצה להשתתף איתם במשחק אני מתבאסת.

לא תמיד יש לי כוח. מאז שיש לי שלושה אני מקפידה שתהיה לי עזרה ביום שאנחנו מארחים. עם זאת, זה סופר חשוב בעיניי ואני מתבאסת אם הם לא מוזמנים או מזמינים הרבה זמן. לאחרונה חלש אצלנו נושא הביקורים והייתי רוצה שיהיה אחרת אבל אני לא לוחצת אם זה לא בא מהם

לרוב כן. תכלס יותר קל לי שיש כאן חברים, כולם מעסיקים את כולם ואם אדם ישן בכללל אני חופשיה(;
רק צריך להכין אוכל ולפעמים איזה עבודת יצירה- וזה בכל מקרה עושים..
לעיתים רחוקות יש כאלה שסתם מעצבנים-נגיד לפני כמה ימים היה פה ילד שכל הזמן קרא לי גברת אונגר! בהתחלה זה היה חמוד אבל אחרי כמה פעמים התחלתי להרגיש זקנה אז ביקשתי שייקרא לי נגה והוא לא הפסיק!
ובקיץ היה איזה ילד שהייתי אוספת אותו יחד עם נטלי מהקייטנה והוא היה שואל מליוווןןןן שאלות! חחחח אחרי כמה ימים נטלי באה אליי ואמרה 'למה טייס כל הזמן שואל למה???' חחחח אפילו אותה הוא עיצבן...
אבל זה סתם בקטנה, כמו שגם הילדים שלנו מעצבנים.

תלוי בחברים