ילדים דבק- מה לעשות???? - הריון ולידה

גם לנו היה מקרה כזה.
הכי חשוב- להיות קשובה לבת שלך.
אם היא לא חברה שלה אל תזמיני.
בפעם הבאה שהילדה מבקשת לבוא אתכם דברי איתה בגובה עיניים ותגידי לה שהיא צריכה לבקש מאמא לתאם איתך. לפי איך שזה נשמע האמא לא תזדרז להרים אליך טלפון.

יואוו

ממש עצוב לי על הילדה הזו
פייס: ortal_hori

יש ילדים שהם דבק......
אצל הבת שלי היתה אחת שקבוע כול יום אמרה לי "היום אני באה אליכם" לא נבהלתי ואמרתי לה"אין בעיה תבקשי מאמא" מאז כמה פעמים שאמא שלה התקשרה שהיא מגיעה ואחרי שעה בערך שלא הגיעה התקשרה להגיד שלא הספיקה להביא אותה.....

ETD את צודקת במאה אחוז בנוגע לצירוף מקרים, אבל במקרה הספציפי הזה אני בטוחה שזה לא רק צירוף מקרים, כי שוחחתי עם האמא מספר פעמים, והיא דוחה את ההזמנה לא ממש בנימוס. אפשר לראות שזה רק תירוצים, זה שקוף.

אשטנגה אני מסכימה איתך, ועזרת לי לחדד את זה לעצמי, מה שחשוב זו הבת שלי וזהו.

היום אספו אותה לפני שהגעתי (זה פשוט אבסורד, אני מנסה להגיע מאוחר כדי לא להתקל בה

אני חושבת שיש כאן שפיטה נורא מהירה של האמא...
אין לנו מושג למה האמא מגיבה כך... אולי היא לא יודעת להסתדר עם הזמן, אולי אחרי שהילדה "נידבקת" אליכם בגן היא לא רוצה ללכת והאמא כבר התנסתה בזה כמה פעמים, אולי אחרי יום שלם בגן הילדה צמאה לתשומת לב אישית ובייבי בום לילדה במשהו את האמא (או הדודה או דמות אהובה אחרת), אולי האמא לא רוצה שהילדה תלך לחברות וסיבותיה עמה (אולי היא נפגעה כילדה בבית חברה) ואולי פשוט לא בא לה להתחבר עם בייבי בום (אנחנו הרי יודעות שזה קורה ולפעמים לא נרצה שהילד שלנו ילך לחבר רק כי אמא שלו לא מוצאת חן בעיננו מאלף ואחת סיבות) והכל בסדר.
זו הבחירה של האם והיא עונה מאוד יפה ומאוד בנימוס אבל לא מתאים לה.

בואו נעשה רגע תרגיל - מה היינו עונות אם אותה האמא היתה חברה כאן בפורום ומעלה שאלה כזו - "יש אמא שכל הזמן מתקשרת להזמין את הילד שלי אבל אף פעם לא מצליח לי להגיע אליה/ אף פעם לא נוח לי באותו היום/ לא רוצה שהילד שלי ילך אליה אבל היא ממשיכה ומתקשרת אלי?"

בייבי בום - אני לא אומרת שזה המצב, אני חושבת שפנייה לגננת זה הדבר הנכון אם את מרגישה שההדבקות של הילדה הזו מפריעה לך, אבל אנחנו הרי מכירים פיסת חיים כ"כ קטנה מהאנשים שאנו ניפגשים איתם (בגן/בגינה/בעבודה) ואנחנו ממהרים נורא מהר לשפוט אותם על סמך נקודת המבט שלנו ואנחנו בכלל לא מתפנים לשאול עצמנו שאלות אחרות....
בכל דבריי לא היתה ולו כוננה קטנטנה של לפגוע/להעליב אלא רק לתת אפשרות נוספת אז מקווה שכך התקבלו

ענבר כתבת יפה.אני מאוד מסכימה איתך.בנוסף זה באמת גם אופי.אפשר לראות את זה מגיל מאוד צעיר.
שנה שעברה במשפחתון היה לי ילד בן שנה וחצי(!)שהיה מאוד מפותח וחבאותי שהיה נדבק לכל הורה שנכנס.רוצה לתת כיף,רוצה שירימו אותו(כמשחק,שיניפו אותו באויר),מיד היה מביא צעצוע לכל ילד שהגיע.
עם כל המתיקות לפעמים זה היה מטרד עבורם.ממש הייתי כל פעם שהורה נכנס צריכה להעסיק אותו כדי שיוכלו להפרד מהילד שלהם(או לאסוף)בנחת.
וגם הבן שלי דבק קטן:)כל מי שמגיע הוא רץ אליו מראה לו את הנעליים שלו,מתחיל לקשקש...:-)

אני מסכימה לגמרי ענבר.
זה לא נאמר משיפוטיות. ההפך, אמרתי שלא הייתי מדברת עם האמא.
האמא- וסיבותיה עמה לא רוצה להפגש, או לא מתארגנת, או לא פנויה. לא יודעת..
אבל האחריות על המפגש ועל ההתמודדות עם הילדה היא לא של בייביבום.
יש לה בת, הבת שלה לא מעוניינת להפגש, מבחינתי בזה נגמר הסיפור.
צריך לפתור את זה יפה מול הילדה השנייה שלא תרגיש חווית דחייה וזהו.
אין קשר לאמא שלה בעיניי

חחחחחח כשקראתי את הכותרת ,חשבתי שאת מתכוונת שהילדים שלך נדבקים אלייך (זה המקרה אצלי ..)

ענבר אני לא מוצאת בשום תגובה כאן שמישהו שפט את האמא.זה נכון,יכולות להיות אלף ואחת סיבות. וגם אני חושבת שלעולם אי אפשר לדעת,מה שכן ציינתי שזה הזוי בעיני. בשורה התחתונה הילדה רוצה,אני נזהרת לא לגרום לה להרגיש דחויה,ואם ימשיך אשטנגה חידדה לי שמה שחשוב זאת הבת שלי ולכן לא אזמין יותר אלא אדבר עם הגננת.

מרץ

באמת הזוי...
במקרים שילדים אומרים לי שהם רוצים לבוא אל שחר או אל אורי אימצתי משפט קבוע ואני אומרת להם שיגידו לאמא שלהם להתקשר אלי. רוב הפעמים זה לא קורה.

כנראה פשוט מצאת חן בעיני הילדה