היי שרון
אדם צורח. צורח הרבה. הרבה מאוד.
בימים טובים הוא בוכה 3 שעות, בימים רעים 5 שעות
שללנו כל מה שיכלנו- ריפלוקס, גזים, בקע קל בטבור שלא אמור להפריע, עשינו לו איבחון במכון התפתחות שטענו שהוא מושלם ושייראו אותו שוב עוד חצי שנה..
הלכנו לטיפול של קרניו סקראל, עכשיו אני והוא בדיאטה ללא מוצרי חלב (הוא יונק מ5 אחה"צ עד למחרת בבוקר ו2-3 בקבוקים).
קראתי ספרי תינוקות, כל מיני סינדרומים למינהם.
ניסינו הרם הורד, ניסינו את ה5 דקות (אבל כמובן רק 2), לחישה, טפיחה...
קשה מאוד.
אני מחזיקה אותו בד"כ כשיש לי אוזניות אוטמות רעש, אחרת ממש כואבת לי האוזן וגם זה מחרפן את השכל.
לפעמים אני מחזיקה אותו כמו רובוט- אני רק מחזיקה בלי שום רגש, כי אם אני אתחיל להתרגש אז אני ארגיש את הרגשות האלה..הרעות
אם לומר את האמת, אני מבינה אנשים שאיבדו עשתונות מול ילדיהם. עבדתי עם ילדים לא קלים, אבל כאן תחושת הכישלון לא יוצאת מהמוח..
ועכשיו הדבר הכי מטריד אותי- האם כל הבכי הזה עושה לו נזק פסיכולוגי?
האם ייתכן שהוא יהפוך למשהו אחר בגלל שהוא כל הזמן צורח וכנראה אנחנו לא עונים על הצרכים שלו? אני ממש מוטרדת מזה.
כשהוא לא בוכה, הוא חייכן, הוא כובש ומתפתח נהדר. הוא אוכל מעולה (למרות שגם על ההנקה נלחמתי ובסוף הוא ייאש אותי).
מה דעתך?