איזה בוקר מגעיללל.... - הריון ולידה

אני מותשת... בא לי להתבכיין

כבר המון זמן שאני עם הילדים בוקר וערב בוקר וערב...

בין לבין יש לי עבודה כזו תובענית
שלא לדבר על כל מטלות הבית... ואלו של לפני הפיזור לגנים ואחרי...
וכל הסידורים הקטנים באמצע מחוץ לבית עם הילדים.

בחודשים האחרונים זה כל כך אינטנסיבי.
בעלי נכנס הביתה בשבע בערב מינימום. גמור ועייף. נרדם כל כך מוקדם וחוזר חלילה.

זה שוחק אותי!

אתמול בבוקר ביקשתי שיצא קצת מוקדם מהעבודה כי יש לי סידורים מחוץ לעיר.
לא רק שלא יצא, אלא התקשר אלי בשש בערב, ואמר שבגלל טעות מסוימת במשמרות שנעשתה הוא נאלץ להישאר בעבודה ולעבוד כל הלילה.

נשברתי. כעסתי. צעקתי.
הסברתי שאין לי כוחחח יותר לתמוך.
והוא היה צריך את התמיכה שלי.
לא היו לי את הכוחות לתת לו...

נרגעתי. התקשרתי מאוחר יותר בלילה. דיברנו.

בבוקר הוא הגיע. מוקדם. עייף מאוד מותש.
הביא לי סנדוויץ לעבודה מקפה ג'ו. היה כולו מלא כוונות טובות...
השתדל לעזור עם הילדים...

אבל שוב, אני צריכה לצאת ולפזר את הילדים.
והייתי כזו חסרת כוחות לזה.
ושוב התעצבנתי עליו..
על האמא שגורם לי להיות, על זה שיוצא לי החשק מהכול בגלל האינטנסיביות הזו.

יצאתי עם הילדים בעצביםםםםם
פיזרתי אותם.
כתבתי לו הודעה מגעילה שנמאססס לי.

ועכשיו אני פה במשרד בעבודה אכולת מצפון.
אולי הייתי צריכה להתנהג אחרת... אבל באמת שנמאססס לי!

סתם רציתי לשתף