הריון שלישי - אחרי שתי הפלות רצופות - הריון ולידה

הצטערתי לקרוא את מה שכתבת,
ואני ממליצה לך מאוד לפנות לפר' שיף מנהל מחלקת נשים ויולדות של תל השומר, הוא מומחה במציאת סיבות להפלות.

לי (ולעוד 2 נשים שאני מכירה) הוא מצא את המקור להפלות וב"ה יש לי ילדים.

מאחלת לך בשורות טובות בקרוב מאוד.

תודה מלכי. כמה הפלות עברת?
הייתי השבוע אצל הרופאה שלי שאמרה לי שאין מה לעשות ושסביר מאד שלא אדע מה הבעיה... גם שימוש בפרוגסטרון לא הוכח עד היום כיעיל.
מה היה הטיפול שקיבלת?

אגב, ברוך השם יש לי ילדה, בת שנתיים.
ותוך חצי שנה עברתי שתי הפלות....

תודה על הברכות החמות. הלוואי ויהיו בשורות טובות בקרוב...

דנה,
עברתי 3 הפלות לאחר הולדת-ביתי.
היום אני מבינה למה,סתם נלחצתי מהגיל שלי,הייתי בת 35, כשהיא נולדה ורק כשהיא היתה בת שנה ו-8 נקלטתי לשירה ברוך-השם.
לא-הייתי צריכה להילחץ מהגיל-שלי,זה היה הטימטום שלי...
בנסיבות-החיים שלי,הלחץ הכריע את ההיריונות.
גידלתי את הגדולה שנה וחצי לבד,לא-היתה במסגרת גן (היום אני מבינה שדחוף הייתי צריכה לשלוח לגן,גג בגיל-שנה,אם רציתי להיקלט ושההיריון ימשיך).
תואר-שני במקביל,אני ובעלי ביחד באותה-התקופה.
הכל יד2,להשמיש מבחינת-הציוד. תחזוקת-הבית לבד שנינו.
בעלי משרה-מלאה ורחוק מהבית,אני המשכתי לעבוד בחלטורות במקביל להיותי המטפלת של ילדתי (שיעורים-פרטיים וכו'),
בקיצור לא-היה לנו רגע לנשום ואצל מי לשים את ילדתי,כשהייתי צריכה ללכת לרופאים וכו'.
בקיצור,אצלי הגוף שלי סימן לי,שעם כזה לחץ בחיים,אין מצב,שהוא ימשיך היריון ובצדק.

מתי התחיל הלחץ להשתחרר? כשהיא החלה גן+כשסיימנו תארים+היה כבר ציוד וניסיון בטיפול.

בקיצור,עם כל-הכבוד לרפואה ולבדיקות (עשיתי את כולן),אצלי הלחץ הכריע.

אני מאחלת לך הרבה רוגע,לא להילחץ מהגיל,כי ברוך-השם הכל טוב,לסיים מטלות,לראות היכן את יכולה להקל על-עצמך ואני מאמינה בך,שתצליחי!
שירה

נעמה

אני מכירה בחורה שעברה שתי הפלות רצופות לפני שילדה סוף סוף.
לצערי דברים כאלה קורים ... לי הייתה הפלה בהריון ראשון.
צריך להתנחם בכך שכנראה שהגוף יודע לזהות עובר לא בריא .
מעט נחמה בכך אבל צריך להיות חזקות - הכל יסתדר.

אולגלית ומרווה תודה רבה, שמחה לשמוע של סוף טוב לסיפור הזה.
מי ייתן יהיו לכן עוד כמה הריונות תקינים שתרצו...

בהריון של ההפלה השניה הייתי נתונה ללחץ אטומי, עבודה, ילדה, מטלות לבד כי בעלי בתקופה לחוצה בעבודה, ועוד בשורה אחת שהוציאה אותי משיווי משקל עד שנרגעתי לאחר כמה ימים. בקיצור, אני זוכרת שבהריון של בתי לא הייתי בלחץ כלל, כלום לא הפריע, ממש!! היום אני מנסה ללמוד מזה... לומר לעצמי, ששום דבר לא שווה את הלחץ והעצבים האלה... הכל חייב להלקח בפרופורציה.

אני עוד עובדת על עצמי... כי דברים עדיין קשורים לאותה בשורה ואני אומרת לעצמי - כלום לא שווה את זה, פשוט כלום.

תודה על השיתוף בנות.
מקווה שאוכל לשתף בעצמי בבשורות טובות בקרוב...