סקר אימהות - הריון ולידה

יאוו איזה סרטון יפההה
פייס: ortal_hori

אויש, הדמעות...
עובדת. מלאה. ב - 2 משרות שונות.
אני אוהבת מאד את מה שאני עושה. כרגע אני במו"מ מול מקום עבודה אחד, להפחית את אחוז המשרה (אני עובדת שם ב - 3/4 משרה). אני מאד מאד רוצה להפחית, אין כ"כ הסכמה מצידם. אני חושבת שעם כל הקושי שלי כרגע, לא הייתי רוצה לא לעבוד כלל. אני רואה את עובדת היותי עובדת במקצועי שאותו אני אוהבת - חלק מההגשמה העצמית שלי. האימהות היא חלק ענקי בהגשמה הזו. והמקצועיות שלי משלימה אותה.
עם מיכל הייתה לי חל"ד מינימלית. 14 שב'.
עם רם הייתי סטודנטית וחזרתי לאונ' מיד אחרי הלידה.
עם אור עדיין הייתי סטודנטית, בהתמחות. לא הייתה לי חל"ד.
עם גיל יצאתי לחצי שנת חל"ד.
המינימום בעיני זה חצי שנה.
ואני מוסיפה שאותן נשים בסרטון הן השראה בשבילי. אני חושבת שעבודת האימהות היא העבודה הקשה ביותר. להיות אם באמת במשרה מלאה, זה ראוי להערצה בעיני.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

עובדת עד 13.
הגדול בצהרון לא כל יום, 3 פעמים בשבוע (הוא ביקש בעצמו

לא ראיתי את הסרט.
אני עקרת בית מבחירה.

כאשר אני שומעת על אשה שלא עובדת ישר מצטיירת במוחי תמונה של מישהי שמשתזפת חצי יום בקאנטרי ובחצי היום השני יושבת עם חברות בבית קפה או מבלה בקניונים וקונה בעיקר בגדים לעצמה ובנתיים בביתה יש מי שמטפלת בבית ובילדים.

אני אומנם לא מקבלת שכר על עבודתי אבל גם די רחוקה מהגדרת ה"לא עובדת"...
אני בד"כ עסוקה מאוד בארבע וחצי השעות בהן בנותיי לא בבית....

מעין היתה בבית עד גיל שנה ושמונה חוד', יובל היתה בבית עד גיל שנה ושבעה חוד'.
אני בבית כי לתחושתנו יש בכך צורך עבור הבנות ובעיקר עבור מעין (שמבחינתה היתה שמחה ללכת לצהרון כמו חברותיה ;-) )
אנחנו לא מיליונרים, אנחנו מוותרים על הרבה דברים ע"מ לאפשר לנו את השהייה שלי בבית.
התשלום לצהרונים גם הוא אינו נמוך ונראה לנו שבס"ה אם ניקח בחשבון את יום הלימודים הקצר, החופשות המרובות זה יוצא לנו כלכלי יותר שאני לא אעבוד בנתיים.

אני בקונפליקט תמידי עם עצמי על הששאלה הזו
מצד אחד נורא מתחשק לי להיות אמא במשרה מלאה
מצד שני אני מאוד אוהבת לעבוד עם אנשים ,לצאת החוצה ,לראות אנשים מבוגרים ,לעזור לאותם אנשים
עם איתמר הייתי שנה וחודש בבית
הרגשתי כבר שאני איבדתי קצת מהזהות שלי ,שאני רק אמא ומאיה קצת דעכה והלכה לאיבוד ,כשחזרתי לעבוד מאוד אהבתי לצאת מהבית
עם איתי חזרתי אחרי חודשיים ללימודים ,עכשיו בגיל 4 חודשים יש דיבור על לצאת לעבוד ,בגלל שאני עדיין לומדת אז אם אצא לעבוד זה יהיה או ערב או לילה ,ואחרי חושבים רבים עם עצמי אני לא מסוגלת לעשות את זה לאיתי ,גם בגלל ההנקה וגם כי הוא עדיין צריך אותי

עובדת, חצי משרה
כרגע אין לי קטנים בבית, אבל בעיקרון עובדת כי צריך
עם 2 הבנות הייתי בבית שנה+ לא חושבת שיש אורך אידיאלי לחופשת לידה כי זה תלוי בעוד המון גורמים.

עובדת,
המשרה היא 80 אחוז,
אבל בתכל'ס היא 180 אחוז ויותר!
ועד היום אפילו לא קיבלתי משכורת אחת ממה שעבדתי.

התפטרתי ממשרה ממשלתית
רשות מקרקעי ישראל
מיוזמתי.

החלטתי שאני לא שלמה, לא מרגישה טוב עם לצאת לעבוד.
(גם בגלל הבאלגן שהתחיל עם תהל שעדיין נזקקה לי)

אני מאד אוהבת את הבית
את הבישולים, הקניות, הניקיונות... הקטנה שאיתי.

בכל יום שאני בעבודה אני רק חושבת על הילדים והבית
כמובן שלמדתי וארצה לעסוק בתחום הזה
אבל בתור עצמאית זה בטוח.
אני לא אוהבת בוסים שאומרים לי מה ואיך לעשות
יציאות והתאווררויות יש לי מספיק...

אני עובדת משרה מלאה שהיא עד 14.

אני עובדת כי אני לא רואה ברירה אחרת כרגע. אנחנו ממש לא בזבזנים ולא חיים חיי מותרות אבל עם משכנתא, שתי מכוניות ושני ילדים אין אפשרות אחרת.

הפנטזיה שלי היא לעבוד מהבית ואני מקווה שבעתיד זה ייתגשם

לדעתי חופשת הלידה האידיאלית היא שנה... הלוואי וזה היה כך בישראל.

אחרי חופשת הלידה של הגדול עשיתי שנת סטאז ואמא שלי שמרה עליו פעמיים בשבוע. הוא נכנס למסגרת בגיל שנה.

הקטנה נכנסה למסגרת בגיל 8 חודשים וגם עד אז אמא שלי עזרה ושמרה עליה.
תמר
הבלוג שלי

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=myscraps

הסרטון כל כך מרגש
כל כך מציאותי
לא יכולתי לעצור את הדמעות

סליחה על הבורות- האנגלית שלי לא משהו
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
----------------------------------------------------------------------------------------------
"כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."

וואו פלפלת הסקר כל כך רלוונטי עבורי כרגע.
אני עובדת עצמאית אז אין כל כך עניין של משרה מלאה או חצי. כמה שצריך בגדול אבל זה יוצא משרה מלאה. לפעמים מלאה פלוס פלוס.
עם הבכור חזרתי לעבוד אחרי קצת יותר מארבעה חודשים כי הייתי בסטאג' ולא היתה לי ברירה. היה נורא. עבדתי עד שתיים רק שאצלי בניגוד לתמר זה ממש לא משרה מלאה. הרווחתי גרושים וכל הזמן עשיתי עבודות איומות כי המשרד כאילו עשה לי טובה. הוא היה עם מטפלת עד גיל שנתיים וחצי ואז הכנסתי אותו לגן.
עם השני היה פיצוי. הייתי איתו עד גיל חצי שנה. ואז בהדרגתיות לקחתי מטפלת לפעמיים בשבוע ומשנה 3 פעמים. נכנס למשפחתון בגיל שנה ןחצי.
עם השלישי אנחנו בעיצומן של ההתלב טויות...

לגבי להשאר בבית זה השתנה אצלי עם השנים. כשהייתי בסטאג סבלתי נואשות וחשבתי שהייתי מעדיפה בהרבה להשאר ולגדל את הילדים ושאני מקריבה. כשנולד השני והייתי איתו הבנתי שטוב לי וטוב להם להיות במסגרת מגיל מסויים. גם מבחינה זוגית אני חושבת שטוב לי מאד עם היותי עובדת. זה עוד ערוץ שיחה ותמיכה חשוב לי ולבעלי.
הילדים שלי בצהרון מבחירה ולא בגלל אילוץ של העבודה.
אני חושבת שהחזרה ההדרגתית לעבודה היא הדבר הכי נכון עבורי.
הגיל האידאלי למסגרת בעיניי הוא בין שנה לשנה וחצי. תלוי בהתפתחות של הילד. כשהוא מתחיל לדבר או לפחות מבין עומד ואוכל מוצקים

אני עובדת, מנהלת מחלקה גרפית בעיתון ארצי
עובדת 80% משרה
אני מאוד אוהבת לקום בבוקר להתלבש, להתאפר להתקשט ולצאת מהבית וכאני קוטפת מחמאות מבעלי על הבוקר

אהה ושכחתי- פלפלת איך בתור עצמאית את יוצאת לחופשת לידה? את פרילנס?
לי אין עכשיו באמת חופשת לידה, זאת אומרת- אני לא עובדת ממש אבל אני גם לא-לא עובדת ממש.
יש לי שיחות עבודה, או פגישות עבודה מחוץ לבית כל השבוע אבל בטיפטופים, אני לא לוקחת עבודות חדשות כמובן אבל אני לא יכולה להתנתק ולהגיד תחכו לי בסיבוב, זה לא עובד ככה בתור עצמאית. משתדלת לעשות את המינימום, אבל הייתי חייבת לעשות ענייני עבודה כבר 10 ימים אחרי הלידה לצערי. אמא שלי עוזרת לי כשאני צריכה לצאת לפגוש לקוחות ואני שואבת בקבוקים. אין ברירה.

לא ראיתי תסירטון
אבל בקשר לסקר נראה לי שאם השנים הדעות שלי השתנו
כיום עובדת במשרה מלאה 8.5 שעות
נהנת מאוד

]

מאוד מעניין לקרוא את התגובות והשקפות העולם של כל אחת.

אשטנגה ( מה זה אשטנגה? ) - לשאלתך- כשהבכור שלי נולד הייתה בחיתוליו של העסק העצמאי ולכן לא הייתה הרבה מאוד עבודה הספיקו לי יומיים שלושה בשבוע לעבוד וגם נעזרתי המון באמא שלי.
בלידתו של במי השני כבר היה יותר מסובך כי כבר העסק תפס תאוצה, אבל יש עוד כוח אדם שעזר לי בעבודה וגם נעזרתי המון באמא, ביום השלישי אחרי הלידה כבר הייתי בעבודה כדי לסגור כמה פינות שלא הספקתי לפני. גם אני לא קיבלתי לקוחות חדשים אלא אם כן מדובר היה במקרה שסובל דיחוי של 4 חודשים ( כמובן בידיעתו והסכמתו המלאה של הלקוח) אז כמו היום הישיבות מתקיימות אחרי שעות העבודה החל משעה 19:00 בערך ואז הבעל עם הילדים, בקיצור תקופה קצת משוגעת ומאתגרת אבל אפשר לשרוד אותה
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
"I see your ture colors shining through
I see your true colors and that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors are beautiful like a rainbow"
(מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

אני עקרת בית, זה לא כמו ללכת בבוקר לעבודה ולחזור מותשים בערב- נכון.
כרגע בעיקר הסיבה שאני לא עובדת זה כי אין לי עדין אישור עבודה, אם היה לי אישור עבודה הייתי רוצה לקחת עוד שני תינוקות לטפל בהם בבית- יש לי המון דברים שאני רוצה לעשות עם ילדים אחרים, בנוסף לשלי.
את הבנות בעיקרון הכנסתי למסגרת בגיל שנה, ותמיד עבדתי חצי משרה.
הן מאוד היו שמחות להישאר בצהרון, אבל זה כי כשמדי פעם אני שולחת אותן לשם (נגיד שהיה לנו איזה פגישה חשובה) מבחינתן זה כיף! משחקים חדשים, ויש פחות ילדים אז זה קצת שקט יותר..
מאז שאמילי בת איזה שלושה חודשים הגעתי להחלטה- העפתי את הבגדי הריון לאנשהו ודאגתי כל בוקר להתלבש ולהתארגן כאילו שאני יוצאת. כמובן שבגלל שאני בבית אז אין קוד לבוש חגיגי אבל ג'ינס וחולצה חמודה זה בהחלט לא פיג'מה. זה מאוד עוזר להרגיש 'מבוגר'.
באופן עקרוני הייתי תמיד רוצה לעבוד חצי משרה, ככה נהנים מכל העולמות. לדעתי בגילאים הצעירים הילדים מאוד זקוקים לאמא/אבא שיהיו דמות דומיננטית.
לדעתי חופשת לידה אידיאלית זה שנה.

עובדת

9-15
לא רואה את עצמי נשארת בבית אני משתעממת מהר.
חופשת לידה ראשונה הייתה קצת לפני שנה כי הנקתי אותה
חופשה שנייה הייתה 10 חודשים
*חופשה שלישית תהיה רק 3 חודשים
לנו י' אותך נתן
"רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה"

לא ראיתי את הסרט. אראה בהמשך.

אני עובדת. 20% משרה שכירה והשאר עצמאית. העבודה ב20% היא מורכבת מארבעה ימים שיום אחד הוא יום שישי מה שמפנה לי יומיים בשבוע. ביומיים האלה אני משתדלת להיות אמא ועקרת בית ולסגור פינות חשובות (בדיקות סידורים וסתם בישולים וניקיונות) ואם יש לי מטופלים אני משבצת אותם ביומיים האלה או בערבים של משך השבוע. מה שטוב לי בעצמאית זה כמו שמישהי כתבה לפני - אני רוצה להיות בבית עם הילדים. ככה אני יוצאת לעבודה בערבים כשהם הולכים לישון או ממש פרה שינה.

אצל שחר - 5 חודשים
טל - 5 וחצי
איתן - 5 וחצי

בכל שלש הפעמים זה הרגיש לי מעט מידי. אני בן אדם של להתלבש ולצאת ולא מסוגלת לשבת בבית יותר מידי אבל באף אחת מהפעמים לא הרגיש לי שמיציתי וכבר בא לי לצאת. אני חושבת שבשנת החיים הראשונה התינוק זקוק לאמא שלו נקודה. גם אם לאמא שלו קשה לשבת בבית. הם צריכים את הקירבה את השייכות את החום וכו'.

בע"ה בילד(ה)

לא ראיתי את הסרטון
אענה בקצרה ואם אח"כ כשיהיה זמן אצפה בו ויהיה לי מה להוסיף אעשה זאת...

עובדת, משרה מלאה.
עובדת כי אוהבת אבל הייתי מעדיפה להפחית אחוזי משרה כדי להיות קצת יותר אמא, לצערי זה כמעט בלתי אפשרי כרגע. מקווה בתחילת השנה הבאה להפחית משרה ל75%-80%
אני לא טיפוס שהייתי מגדלת את ילדיי בבית. אני טיפוס של לצאת, לראות עולם ואנשים, אבל אם הייתה לי אפשרות כלכלית רחבה במיוחד בטוח הייתי מפחיתה לארבעה ימי עבודה חלקיים, משהו כזה...
חל"ד
בראשון 2.5 חודשים

לא צפיתי בסרטון אבל אענה בכל זאת.
עם הבנות הגדולות לא עבדתי.הן יצאו למסגרת בגיל שנתיים וחצי ושנתיים הקטנה-לגן שאני עבדתי בו.
עם הבן שלי החלטתי שאני לא עובדת יותר בגנים אחרי מה שראיתי שם ושאני פותחת מקום משלי.
פתחתי משפחתון בבית כשהוא היה בן חמישה חודשים בערך.
הלידה האחרונה קרתה תוך כדי העבודה ממש...עבדתי בתשיעי לבד עד היום שילדתי,כשחזרתי הבייתה עם התינוקת-היה משפחתון בבית.
יכולתי לאפשר לעצמי חודש וחצי של "חופשת לידה"......במהלכה נפגשתי עם הורים כבר שבוע וחצי שבועיים אחרי הלידה,עזרתי למטפלת המחליפה כשהיה צורך,טיפלתי בבירוקרטיה ועוד.....במקביל לעבודות הבית הנקה והילדים שלי כמובן.
בשלב מסויים קרסתי.....זו הייתה(ועודנה)תקופה לא קלה בלשון המעטה,בה נאלצתי לבחון מחדש את הבחירות שלי ולהערך מחדש עם הרבה דברים.
ולשאלת הסקר-הלוואי שיכולתי לא לעבוד!
בכלל!אני הכי טיפוס של בית.אם לא היה לחץ כלכלי הייתי נטו נשארת בבית.בכייף ובשמחה!
ושלא תבינו לא נכון,אני אוהבת את העבודה שלי,אני רואה בזה שליחות של ממש,אני נערכת להרחיב ולהגדיל את המשפחתון בעז"ה ויש לנו חזון לגדול למסגרת נרחבת,יצירתית,פוריה,חממה עוטפת לילדים.
אבל בכל זאת אם הייתי יכולה הייתי מורידה מעלי כל נטל אחר ומגדלת את ילדי.

גם אני לא ראיתי את הסרטון...

אני עובדת, משרה מלאה.
לגבי רצון או צורך - זה די באמצע. לפעמים ממש מתחשק לי להיות עקרת בית: בית מצוחצח, ילדים מושקעיםםם בטירוף, אוכל ביתי תמיד, רוגע (כך אני מדמיינת את זה) ומצד שני העבודה נותנת לי המון סיפוק! מבחינה אישית, מקצועית... ואין לזה תחליף.

עם הגדול שלי הייתי כמעט שנתיים בבית מאז שנולד, אבל זה לא מבחירה. נכנסתי להריון בתקופת ההתמחות ולאחר מכן בחינות לשכת עורכי הדין, ואז לקח לי זמן למצוא עבודה...

עם הקטן הייתי בחל"ד 14 שבועות בערך, כמו שקובע החוק.

חופשת לידה אידיאלית מבחינתי היא בהחלט חצי שנה, אבל זה מפחיד כי כשחוזרים אחרי חל"ד, לצערנו הרב, במקרים רבים הכל משתנה...
המשרד נתפס, המחליפה מוכיחה את עצמה, נעשים שינויים... זה היה החשש שלי בחל"ד השני, ולכן לא הרשתי לעצמי להאריך.
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

שושה,
כל פעם כשאת כותבת על המשפחתון שלך את מעלה בי את החשק לשלוח אלייך את ילדיי

אני עובדת. משרה מלאה, עד 16:30.
מאוד אוהבת את העבודה שלי, ובכלל, לעבוד. אני לא בן אדם של בית. ישבתי כמעט שנתיים בבית וחשבתי שאני אטפס על קירות בשלב כלשהו.
אבל אם היה אפשר, הייתי שמחה להוריד את אחוז המשרה שלי, נניח 75-80% משרה בא לי בטוב. להוריד את הלחץ המטורף להספיק לפה - להספיק לשם וגם שישאר לי קצת זמן להשקיע בבית.
אבל במקצוע שלי זה לא כל כך אפשרי.
חופשת לידה של אביגיל נמשכה שנה ו 9 חודשים כי היא הצטרפה לחופשת לידה של מיכל. לאחר הלידה של מיכל הייתי בבית 8 חודשים - זה הזמן שחיפשתי עבודה.
חופשת לידה של איתן נמשכה 14 שבועות וזה היה לי קשה.
הילדים נכנסו למסגרות סביב גיל 9-10 חודשים כולם. הבנות היו איתי ואיתן עם סבתא.
חופשת לידה אידיאלית לדעתי זה שנה. למרות שלי היה קשה להשאר שנה, אבל לדעתי זה הצורך של הילד בשנתו הראשונה, להיות עם אמא/אבא נטו.

__________________________________________________________________

עובדת כרגע מהבית בתרגומים, כחצי משרה
לא משתגעת על העבודה וכרגע היא גם לא מספקת מספיק פרנסה, מעדיפה לעבוד במקצוע שלמדתי הנה"ח וחשבות שכר, אבל לא מוצאת. אם היתה אפשרות כלכלית, אולי הייתי מעדיפה להמשיך בתרגומים כמו שהם.
חופשת הלידה אצל כרמל נמשכה כשלושה חודשים, חזרתי לעבוד חודש ועזבתי כי לא הייתי מסוגלת, כשהיתה בת שנה מצאתי עבודה חדשה.
אצל שקד הייתי חצי שנה בבית
ואצל ניצן כבר פתחתי את העסק העצמאי ולכן הייתי איתה בבית עד גיל שנתים וחצי כשנכנסה לגן.



אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

עולות לי שתי מחשבות שאני קוראת אתכן,האחת-וואוווו!!!נשות חיל! באמת.
השניה שמשהו מקןלקל באיך שאנחנו חיים היום.וזה לא הולך ומשתפר.....עצוב משהו

אחת ויחידה,מתאים לי פה איזה מנדו'ש קטן

אני עובדת משרה מלאה(המשכורת היא לפי המשרה המלאה) אבל לא נראה לי שאפשר לקרוא לזה ככה....
והבה הסחבה אני עובדת אצל אבא!!!
ולכן מגיעה בסביבות 8 וחצי 9 ויוצאת הביתה בסביבות 3 .
8 שעות מחוץ לבית....
עובדת כי אין ברירה-צריכים פרנסה-וגם כי אני אוהבת להתקדם בחיים וללמוד דברים חדשים אבל,לצערי לאחרונה אני לא ממש מרגישה שאני מתקדמת.....
אהמממ הייתי שמחה להיות יותר בבית ולא להיות כול הזמן בבית ולא מהסיבה שהייתי מטפסת על הקירות בבית אני מאוד אוהבת להיות בבית-לנקות,לבשל לטפל בילדים אלא מהסיבה שאני חושבת שזה תורם הרבה כשיותאים החוצה,נפגשים עם אנשים לומדים ומתקדמים.
אם כבר להוסיף יום חופש.....

שושה
פייס: ortal_hori