התייעצות - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אין לי מישהו אחר (בלי אינטרס) להתייעץ איתו, אז אני מנסה כאן - ואשמח לשמוע דעות.

    בעלי במקור ממושב נידח ברמת הגולן. כל פעם שאנחנו נוסעים אני אומרת - למה אנחנו לא יכולים לגור כאן? איזה כיף זה ומרחבים ובתים גדולים וירוק וטבע וחיים שקטים בלי לרדוף אחרי הכסף וערכים יותר טובים לילדים.

    יש לנו אפשרות שבעלי ימשיך לעבוד באותה העבודה גם אם נעבור לשם.

    חשבנו לעבור ל"שנת נסיון" בחופשת לידה שלי ואם נראה שנחמד שם, אנסה למצוא עבודה גם בשבילי (למרות שאנחנו יכולים להסתדר שם עם משכורת אחת).

    א-ב-ל - מה יהיה עם יונתן? הוא יבלה את כיתה ב' (בהנחה שנחזור) במקום רחוק ואז יחזור? איך הוא יתרגל למנטליות שונה? איך יהיה לו עם חברים חדשים? איך יהיה לו אם נחזור עם החברים הישנים?

    מה אתן חושבות?
    יעל, אמא של יונתן ואיתמר
13 תגובות
עמוד 1
  • אני חושבת שיכול להיות לו קשה המעבר, אבל הוא ירוויח דברים אחרים במקום.
    כמו שאמרת- איכות חיים, חברים חדשים, וכו וכו.
    השאלה היא אם את באמת חושבת שתשארו שם.
    אם זה רק לשנה ולחזור וזה ידוע מראש- הייתי אומרת לוותר. אבל מאחר והשאיפה היא כן להשאר שם- אז אני לא הייתי מוותרת.

    אגב מבחינת הילדים הרבה פעמים זה חלום שלנו המושב הנידח ולא של הילדים. האם יש שם חוגים? האם תהיה לו עצמאות להפגש עם חברים ממושבים סמוכים אחר הצהרים או שאת תהפכי לנהג הסעות? זה מורכב מאד מאד, תבררי עם בעלך אם הילדות במקום כזה היא באמת חלום כמו שזה נראה למבקר. וגם לי זה נראה חלום... אבל בתור מבוגרת, כשהחברה שלי היא בעלי תכלס, ומשפחה בסופי שבוע וחברות. לילד זה שונה.
  • מאד מסכימה עם אשטנגה.
    ורוצה להוסיף: בהתנסויות שיש לנו בחיים, אנו נוטים יותר להצטער על משהו שלא עשינו, מאשר על משהו שעשינו.
    עם זאת, באמת לרב מה שרואים משם הוא לא מה שרואים מכאן.
    כן, זה מורכב, אין "עצת אינסטנט" וזה דורש מחשבה. אגב, לא רק לגבי יונתן...
  • אני דווקא חושבת עלייך - איך יהיה לך בחופשת לידה כי יכול להיות די בודד בישוב שאת עוד לא ממש מכירה בו ואין לך חנויות או סופר , להיות תקועה בבית לעירונית בדם זה לא פשוט (בעיקר כשהעיר הגדולה היא קצרין או טבריה
  • אם נצא מתוך הנחה שאתם כן רוצים להשאר שם. אז הקושי של יונתן להתרגל למקום חדש הוא זמני ויעבור מהר. הוא יתרגל. אם בעוד שנה-שנתיים משהו לא יסתדר לכם - אז אין ברירה והוא והאחרים יצטרכו להתגבר על הקושי שוב, אבל לדעתי זה לא נכון להחליט על המהלך (מהלך כלשהו) על סמך ״מה יקרה אם לא נצליח״. כי בכל מהלך בחיים יש אפשרות שלא יצליח. אבל לנסות תמיד שווה.
    מה שכן, כמו שהבנות אמרו, החלום נראה יפה מבחוץ, אבל לא תמיד זה ככה מבפנים.
    אנחנו גרנו במושב נידח תקופה מסויימת וזה אכן יכול להיות נפלא לילדים.
    אבל יש בזה גם המון חסרונות.
    חלק מהחסרונות אפשר לבדוק מראש (כמות החוגים, מרחק לציביליזציה, רמת החינוך, כמות הילדים, תחבורה ציבורית ועוד ועוד) וחלק אפשר לדעת רק כשבאמת גרים שם (איכות החומר האנושי, עד כמה השכנים נכנסים לורידים, עד כמה הם פתוחים לקבל אנשים חדשים, עד כמה המועצה פעילה ועוד המון דברים)
    אפשר גם לנסות לחשוב מראש עד כמה היתרונות הידועים עולים על החסרונות הידועים, אבל יש הרבה מאוד משתנים במהלך הזה, לכן רק כשתעברו ותגורו שם תקופה מסויימת אתם באמת תוכלו לדעת האם היתרונות עולים על החסרונות לדעתכם.
    בגל מקרה, כשחושבים על המהלך זה לא נכון לסעתי להתמקד בקושי הזמני של יונתן לצורך קבלת החלטה, אלא לבחון את היתרונות מול החסרונות הקבועים עבור במשפחה כולה.
    שיהיה לכם בהצלחה, בכל מה שתחליטו!
    __________________________________________________________________

  • אשמח לענות כ"בעלת נסיון"

  • לאיתמר אני לא דואגת, הוא הרבה יותר חברותי מיונתן וגם יותר קטן וגם יש לו בת דודה בגילו שתהיה איתו באותו הגן.

    יונתן הוא מהמם ומוכשר ומקסים, אבל יש לו קשיים (קלינאית תקשורת שהאמת שווה לברר אם יש באיזור) וגם יש לו יותר קשיים בקטע החברתי ועכשיו הוא בדיוק מצא את מקומו בכיתה.

    מבחינת בעלי - היתה לו ילדות נהדרת, אז הוא לא יהיה זה שיפסול את המעבר (הוא יותר דוחף לזה). הקטע שהוא מציין לשלילה זה בגיל ההתבגרות, אבל אז יהיה ליונתן ואיתמר ו? סבתא וסבא ובני דודים באיזור המרכז שהם יוכלו לבלות שם בחופשים הגדולים למשל.

    מבחינתי - זה טיפה נעלם... אם אני אתחרפן בבית, אם אוכל בכלל למצוא שם עבודה במקצוע שלי, אם השקט והמנטליות של המושב לא יחרפנו אותי, אם חמי וחמתי לא יחרפנו אותי.
    יעל, אמא של יונתן ואיתמר
  • על מנת שלמשפחה יהיה טוב לאמא צריך להיות טוב ולכן אני שוב חוזרת אלייך.
    אבל אולי יהיה לך שוב זמן לעבודות היצירה שלך שזה דווקא יכולה להיות פריחה נפלאה.
    אמורות להיות קלינאיות תקשורת בכל מקום, גם אי שם בדרה"מ
  • שווה לבדוק מה אפשרויות התעסוקה בתחום שלך באותו אזור, בטרם את מחליטה סופית.
    הרבה פעמים צריך להיות יצירתיים ולהתגמש.
    אני למשל עברתי ממשרה כשכירה, עם משכורת חודשית קבועה, אל עולם הפרילאנס העצמאי. ומישיבה במשרד, אל עבודה מהבית.
    אולי אם יש לך חלום על שינוי תעסוקתי, זה הזמן לממש אותו.
  • אני חושבת שעדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. ככל שמחכים יותר לדעתי זה קשה יותר לפתח קשרים חדשים.
    וכמובן שענבר מאוד צודקת (כרגיל..) תוודאי שגם עבורך זה מתאים..חופשת לידה במקום נידח אולי לא מתאים לך?
    בהצלחה!
    ויומולדת שמח לאיתמר!!!!!



  • אם היתה לי משפחה בגולן,
    הייתי אתמול אורזת את הבית ועוברת..

    חלום חיי לגור ביישוב קטן, במיוחד בגולן!
    לגדל את ילדיי על אהבה לארץ ולשטחים, למעיינות ולטיולים..
    למרחבים הפתוחים, לחופשיות ולתחושת הביתיות שיש ביישובים ומושבים.
    בשונה כל כך מהניכור והאפרוריות והתחושה שכל אחד דואג לריבוע שלו, שיש בעיר..
  • אני הייתי עוברת. בלי הרבה לחשוב הוא יסתגל וישוב זה דבר כיף שאין לו תחליף בגידול ילדים. בטח ובטח ישוב בגולן שזה מקום פשוט מהמם! ואם לא הלך? היתה חוויה... את חוששת מהמעבר אבל לא חושבת עלכ מה דברים הילדים ירויחו מהמגורים שם.
    תתבשלי בזה עוד קצת ותראי לאן את נוטה.


  • אני הייתי מתחילה לארוז עכשיו !!!!!
    לפי מה שהסברת יש הרבה יותר יתרונות מחסרונות.
    והדבר הכי חשוב שתמיד תוכלו לחזור למרכז שוב

  • אני פחדנית....
    פייס: ortal_hori


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה