אתמול בעלי ואני פיצחנו את הדרך להרגיע את הקטנצ'יק בכוחות עצמו.
אז אחרי שהבנו שאם נזרום איתו בכל פעם שהוא יבקש ציצי כדי להרגע- לא נגיע לשום מקום (הלו?? זה ילד שלישי כבר? אז מה אם הוא מבקש? זה לא הגיוני שאחרי שאכל לפני שעה ועוד פלט אחרי ועשה קקי והוא עדיין רעב?!)
לא עזרו המוצצים, הניענועים הטוסיק, שיר ערש מרגיע, או הימהומים... שימו לב:
אנחנו משכיבים אותו בחדר בחושך ובמקום ללכת או להתעסק איתו, אנחנו ממשיכים לדבר בשקט אחד עם השני- על היום שהיה, איך היה לבעלי בעבודה, איך היה עם הילדים, והפלא ופלא- הקטנצ'יק מבין שהוא לא לבד ואנחנו איתו ומוכן להשאר במיטה ולהפליץ להנאתו. בסדר... עוד לא נרדם, אבל גם לא בלחץ ולא חייב ידיים או ציצי.
אין ספק שכל ילד הוא שונה, ומה שלמדתי עם הגדולים לא בהכרח תקף עכשיו
כל יום לומדים דברים חדשים...
לכן היו טריקים אחרים? תמיד נחמד לשמוע..