טוב.. אז אחרי חשד לדלקת ריאות, שילשולים, דלקת בשד, סדקים בפטמות ב2 צדדים, דלקת באוזן, חוסר תאבון, בכי וסטרס (דיכדוך אחרי לידה מישהו?), עליות חום ספונטניות ..כל זה אצלי- שהסתיימו באנטיביוטיקה (אלוהים יודע למה סבלתי 4 שבועות לפני שהלכתי לרופא!!)
וגם- לקוחות ששברו איתי חוזה, ביקורים בשטח לעבודה ועוד דברים משמחים כאלו.
ואחרי המון גזים אצל הקטנצ'יק, חוסר יכולת להרגע ולישון, שבר בטבור מרב צרחות וחוסר יכולת לאכול תחליפים...
אפשר לומר שצלחנו בהצלחה את החודש הראשון
כן, כן- התקופה הקשה מאחורינו, התחלתי להעזר בבעלי (לא מובן מאליו עם הנקה, שיחררתי בנושא הבקבוקים השאובים), המצב רוח שלי התאזן, אני מצליחה לישון, התחלתי להנות מהתינוק החמוד שלי, והוא התחיל להנות בחזרה
לא האמנתי בקרניו סקרל אני חייבת להודות- אבל במצבי- גם אם היו אומרים לי להזמין מגרשת שדים הייתי מזמינה. בקיצור- או שזה עבד, או שהאנטיביוטיקה שלי עבדה, או שהשפעת הלידה עם המים המקוניאלים עברה- או שכולם, אני באמת לא יודעת, אבל זה לא חשוב.
פעם ראשונה שחוויתי כזה דבר, בלידות הקודמות שלי ההתחלה של התינוק בעולם היתה בפירוש יותר קלה, אבל- לכל דבר יש פעם ראשונה, ואני שמחה לומר שאחרי חודש ראשון קשה זה כבר נראה לי לגמרי מאחוריי,
מקווה להיות שותפה יותר פעילה עם חזרתי לחיים השפויים