כגודל הציפיות.. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • ..
12 תגובות
עמוד 1

  • היי... קודם כל
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."


  • מלא
  • חמודה
    אל תרגישי רע עם עצמך בכלל!
    אני מבינה אותך מאוד... את למודת ניסיון, היה לך קשה וזה מותר ובסדר לחשוש מעוד קושי...
    אתם משפחה וכל ילד צריך את ההורים שלו, קשה לחשוב איך מחלקים בין 3 כשיודעים בלב שאולי השלישי יצטרך מעט יותר מהאחרים.
    אל תרגישי רע! זה מאוד טבעי!
    את לא צריכה להשאר עם רגשות האשמה עם עצמך! אני מציעה לך לפנות ליעוץ... יעזרו לך להכנס לשגרה ולסלוח לעצמך!

    תנו חיוך, הכל לטובה!!!!

  • הקושי שאת מדברת עליו, מחסור בשעות מנוחה בשבילך, זה קושי לא פשוט בכלל
  • תודה לכולכן
    הפורום הזה הוא כבר מזמן אנשים בשבילי ולא רק מילים

    היום קראתי בצהריים את הפרק הראשון של הלוחשת לתינוקות על התינוק שכל אחד מקבל וזה באמת עשה לי קצת סדר, ואיפשר לי לנסות באמת להסתכל על התינוק החדש שקיבלתי כדף חלק, ולא דרך הילדים האחרים שלי- ואני חושבת שמה שעדי כתבה מאד נכון בהקשר הזה.
    אני ממש שמחה שהוצאתי את הדברים, ושהצלחתן (לפחות מי שהגיבה) לא לשפוט אותי על התחושות שלי (VIL, גלי, ענבר
    איכשהו כשהתגברתי על הפחד מלהגיד את הדברים הוקל לי קצת מהאשמה שבלחשוב אותם.

    נטלי מחר אמא של בעלי תבוא לראשונה מאז שבוע הלידה, היא התגברה על דלקת ריאות עד עכשיו (ובגלל זה חשבו שהדביקה אותי). אני מאד מקווה שהעזרה שאתחיל לקבל ממנה פעם בשבוע תקל עלי. לא כל כך לאיוורור שלי כמו פשוט מישהו שיקח על עצמו להיות עם הגדולים כרגע במקומי. אני מרגישה חוסר ביטחון להשאיר את גלעד כרגע עם כל אחד חוץ מבעלי ואמא שלי כשאני לא נמצאת כי הוא פשוט צורח על כולם, ורק עליהם אני יכולה לסמוך שלא ינסו "להתגבר" עליו לבד, אלא ישר יגידו לי, וזה מה שאני צריכה כרגע.

    ומשהו משמח לסיום- היום לאחר שהצליח לישון שעתיים (כשכתבתי את ההודעה) הוא קם וחייך אלי לראשונה!! איזה מותק! וגם- לאחר 4 הקאות סימילאק הוא הצליח היום לראשונה לאכול מטרנה צמחית בלי להקיא. אז יש לי כמה חיוכים לקחת איתי למיטה לסיום היום הזה..
    תודה לכל מי שהגיבה, הייתי זקוקה לתמיכה הזו
  • לא יודעת מה כתבת. אבל תקופות הסתגלות הן קשות.
    קחי הרבה אויר ושחררי אותו לאט לאט.
    אוטוטו תתחילי לקצור את הפירות
  • פספסתי את ההודעה הראשית, אבל פחות או יותר הבנתי על מדובר מהתגובות.
    ראשית- אף אחד לא יכול לשפוט אותך על תחושות ומחשבות שעוברות עליך, בטח שלא אחרי לידה
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
    ----------------------------------------------------------------------------------------------
    "כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."
  • לא הספקתי לקרוא
    אבל המון

    ]

  • למה מחקת??

    זכותך לומר פה הכל, שכחת??

    כולנו עברנו את אותו חרא מתישהו
    פייס: ortal_hori


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה