אז... ילד שלישי????? - הריון ולידה

האמת אני לא יודעת בת כמה את....
אבל...ככל שהגיל עולה ככה קשה להיות בהריון בכלל..ולפעמים אפילו קשה להכנס להריון בפרט.........
אהממממ אני באותו מצב כמו שלך אבל עם 3 ילדים ואני אוטוטו בת 28.יש לי 2 תארים ז"א 2 תארים ב2 נושאים שונים.ואני מאוד רוצה לעשות תואר שני........
אני מאוד רוצה ילד רביעי אבל לא יודעת מה לעשות.
עכשיו בכול מקרה כבר התחילו תואר שני...אז מבינתי זה המצב האידאלי לנסות עכשיו להכנס להריון...אבל לא כול מה שאנחנו חושבים ורוצים זה מה שקורה בפועל...ויתכן שזה יקח יותר זמן....ואז אני ילד רק באמצע שנה הבאה ואז לא אוכל להתחיל תואר שני....מצד שני אם לא עכשיו אז שנה הבאה אולי אתחיל תואר שני ורק אחרי תואר שני נראה לי עוד הרבה זמן לחכות לילד.......
למרות שכבר עברתי הריונות+לידות+תינוקים במלך חיי התואר שלי +הרישיון אבל זה לא קל.........
אהממממ אני דתיה אז אנחנו לא מונעים סתם אא"כ יש סיבה חשובה כמו:פרנסה,חיי נישואין וכו.....
ולא יודעת אם תואר שני כ"כ חושב לי בכדי להתקדם מסתבר שאני יצליח גם בלי זה סתם בא לי להיות בעלת תואר שני

כמו שאת רואה, אני כבר שלב אחד אחרייך.

אין לי בעיה עם בעיות התינוקות, אך עם שילוב עם הילדים הגדולים שיכולים לחרפן אותי לפעמים בעצמם אני קצת חוששת.

מה שכן, היה לי קשה להכנס להריון עם איתמר, בסוף נכנסתי להריון בהזרעה (ראשונה). ובגלל שילד ראשון חייבים, ילד שני חייבים כדי שהראשון לא יהיה לבד והילד השלישי בונוס - בעלי התנה את הילד הזה רק אם נכנס להריון בצורה טבעית - טיפולים גדול עלי, אבל הכל תלוי בכמה שאת כמהה לילד.

אם את צעירה את יכולה גם לחכות 5 שנים ולעשות "בן זקונים"
יעל, אמא של יונתן ואיתמר

אוהווו תראו מי רואים פה!!!

טוב שנזכרת לבוא
פייס: ortal_hori

ב"ה

בתור אימא ממש טרייה ל-3 ,

זה לא פשוט אבל כייף!!!! ההריון האחרון שלי ממש לא היה בתיכנון אבל ב"ה ילדתי אוצר..

[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]

גם אני חושבת על זה המון בזמן האחרון,
כל מה שכתבת כאילו יצא לי מהפה.
בנוסף למה שכתבת, אני כל הזמן חושבת על זה שלא להחליט זו גם החלטה, ובעצם בזה שאני מחכה כי לא החלטתי, אני בעצם מעבירה את הזמן וההפרשים בין הילדים ילכו ויגדלו....
אין מה לייעץ לך, אבל שתדעי שאת לא היחידה, ואני חושבת שזה טבעי שדווקא אחרי שתיים זה קורה.

אז גם אני חושבת על זה תקופה לא קצרה

גם אצלנו זה כל הזמן בחשיבה.
לי ממש לא בא אבל האיש ממש רוצה.
כרגע סיכמנו שבמרץ-אפריל נעלה שוב את הנושא ונחליט כי אנחנו כבר לא ילדים וזו תהיה בעצם ההזדמנות האחרונה.
אני כ"כ נהנית שהן גדולות, בלי עגלות, בלי תיקים, בלי השכמות ליליות, יוצאים מהבית כשלכל ילדה נותנים יד, אפשר לשבת בגינה עם האמהות האחרות בלי להתרוצץ

אני כבר אמא ל-4,ואמנם קשה לי כרגע,פיסית אני עדיין חלשה,אין לי הרבה עזרה ובערב אני בדרך כלל לבד איתם,
אבל זה פחות קשה ממה שחשבתי(לפחות בשביל החודש הראשון.....
בשלישי הבנות שלי היו בנות חמש ושלוש וזה היה להכנס מההתחלה לעולם התינוקות...הנקה,חיתולים,לילות של לקום בלילה....אבל זה לווה בהמון התרגשות.
מסכימה עם מתוקונת לגבי הקסם שיש בילד שלישי.הוא משהו מיוחד:-)
עכשיו ההפרש בינו לתינקת הוא שנה וחצי,ולמרות שכשגיליתי על ההריון לקח לי זמן לקבל את זה בשמחה.....המעבר הוא טבעי,אני כבר בתוך החיתולים והלילות וכו'.....

אני כבר אמא ל-3 עם ״ותק״

חשוב רק לומר דבר אחד חשוב: אפשר לתכנן ולתכנן אבל למעלה יכולים לצחוק לכן בפנים.....

יש לי חברה שהבת שלה בכיתה ב' וכבר שנתיים לא הולך להם....
פייס: ortal_hori

שולי, ומה כשזה הפוך?
כלומר, הראש אומר לי ששתיים זה לא מספיק, ושהזמן הולך ואוזל, ההפרשים גדלים וכו'.
אבל הלב מרגיש לי ששתיים זה מספיק, אני לא כמהה לזה באמת מבפנים.
האם ניתן ללכת רק אחרי הראש? ואם ההרגשה בלב לא תגיע לעולם?

מרגישה כמוך...
לא מסתפקת בשני ילדים... אבלללל כבר עכשיו ממש קשה לי!

חושבת על הריון ותינוק והכי בא לי בעולם...
אבל אחר כך חושבת על תפעול ותפקוד עם 3 ילדים וחוזרת בי...

אגב, גם ההיבט הכלכלי בא בחשבון. היום זה משהו שגם צריך להילקח...

אז חשבתי לנוח לפחות עוד שנתיים ככה...
הגדול יהיה בן 8-7 והקטן בן -5-4
פחות או יותר ילדים בוגרים ועצמאיים...

נראה
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

בייבי בום אני מרגישה בדיוק כמוך

בד"כ זה הפוך....
הלב מאוד מאוד רוצה אבל הראש אומר אחרת......
לפחות אצלי......

אני הייתי הולכת עם הלב. הילד צריך לבוא מרצון, לא ״כי ככה צריך״.
יש לך עוד זמן, אולי בהמשך את פתאום תרגישי שאת רוצה. לא בגלל סיבה כזו או אחרת, בלי סיבה, פשוט רוצה. ואולי לא, גם זה בסדר.

__________________________________________________________________

ההתחלה קצת קשה
אבל מסתגלים מהר מאוד
הגדולים עצמאיים וגם לא ישנים בלילות אפשר לנוח ביום .
בסך הכל הרבה יותר קל מילד שני ..

היייי
איכשהו מצתי את עצמי בכל אחת מהתשובות שלכן...
בכל מקרה זו לא מחשבה שיכולה לבוא בחשבון עכשיו...
כמו לינבר גם אנחנו נשקול שוב בעוד 9-10 חוד'... מה שכן אני מקווה שלא נצטרך טיפולים כי זה יהיה קשה לכל הבית...

אני סגרתי באסטה עם 2.
אני מרגישה צורך חזק להשקיע בעצמי, בגיזרה שלי.
אני עכשיו חזרתי למידה 1 בג'ינסים, אני לא מרגישה צורך להיות בהריון בפעם שלישית,
רק המחשבה על הריון עושה לי בחילה.
ההריון עם הקטנה שלי היה מאוד קשה, הכבד שלי עשה סימני מצוקה,
בלוטת התריס בקושי שרדה, הקאתי כמעט כל 9 חודשים וסיימתי הריון עם משקל די גדול, ומידה 42 בג'ינס.
אני לא חוזרת לסרט הזה יותר

אני חושבת ששניים זה מעט. תחשבי שעכשיו נכון שחשוב לך להשקיע בעצמך ואולי קצת עבר לך כל הקטע של טיטולים עניינים וכו'. אבל הם גדלים וזה קורה די מהר... ואת תמצאי את עצמך באיזשהו שלב עדיין מאוד צעירה ו - משועממת...
יש לך חיים ארוכים בע"ה להשקיע בעצמך. השנים הצעירות שלנו זה כדי להשקיע במשפחה ואח"כ יש זמן להשקיע בעצמינו ולקצור את כל הפירות שהשקענו כשהיינו יותר צעירים. תדעי ששלשה ילדים ממש ממלא את הבית אחרת. כאילו, זה הרבה יותר משפחה! אגב לאחותי יש שניים, כבר גדולים בני 11 ו9 והם הורגים אותה לאח קטן... גם מהצד שלהם זה מרגיש מעט.
אצלנו, אגב, שחר אחת לכמה זמן ולאחרונה זה נהיה בתדירות די גבוהה מבקש אחות. משום מה הוא תמיד שואל באותה דרך - כשאיתן יהיה בן שלש אפשר אחות? מעניין למה דוקא שלש

צ'
אני אוהבת את הראש שלך!!!

אז ילה- לכי על זה!!
כי עצם זה שזה גורם לך למחשבות מעיד שאיםשהו בא לך.
למה לדחות למחר? הרי כולנו יודעים שאף פעם זה לא זמן מתאים...

כמו שולי
אם זה מה שמרגיש לכי על זה!

וואו כאילו שזו אני שכתבתי את ההודעה...
מתלבטת ומתחבטת בכך...גם לי לא הכי בא כרגע לחזור לסרט של לילות לבנים ובכי וריצות לרופא ולחץ של אם עולה במשקל או לא וחיתולים ועגלה לכל מקום ולארגן 3 לבד בבקרים לא כולל את עצמי

טוב, אני ממש אחרי הילד השלישי.
בתחילת ההריון הרגשתי כמוך- לא היתה ברורה לי ההצדקה לילד השלישי אפילו לא מול עצמי.- ילד ראשון זה ברור, כי רוצים להיות אמא. ילד שני- גם ברור- שלא יהיה לבד. ילד שלישי.... למה? כי בא לי? כדי שתהיה משפחה לפי הנורמה: 3 ילדים וכלב? ואצלי הכניסה להריון פשוטה מאד, אך ההריון ממש ממש לא. קשה להרגיש רע כשההצדקה לא ברורה בעיני עצמך.
אכשהו במהלך ההריון עיכלתי את זה שעשיתי את זה וזהו זה.
כמובן שאני לחלוטין שלמה עם ההחלטה ויש לי ילד מתוק. ומצד שני- אולי בגלל שאני קרובה מאד לזה וילדתי לפני קצת פחות משלושה שבועות- אני לא מתחברת למה שאומרים על כך שזה יותר קל מילד שני.
לי לפחות- זה ממש לא יותר קל.
בעלי עובד עד מאד מאוחר, רואה את הילדים שעה בערב בלבד. בוודאי שמגיע אחרי ארוחת ערב ומקלחות.
אני עצמאית- אין לי חופשת לידה, אני חייבת לג'נגל ולמצוא את הזמן לתת כמה שעות עבודה על המחשב בכל שבוע (בגלל זה נעדרת ככה מהפורום לצערי).
בנוסף יש לי ילד שרק התחיל כיתה א' ועוד ילד שבקליטה לראשונה בגן עירייה.
אני גם מטפלת בכל מה שיש לטפל בבית: השבוע הייתי צריכה לזמן חשמלאי, להתקין דוד שמש וזה חוץ מהכביסות והתחזוקה השוטפת.
בנוסף התחלתי קורס מקצועי- יום מלא בשבוע, שהתחיל לפני שבועיים. הוא כייפי אבל דורש מחוייבות, יש מטלות, אני מגיעה אליו לאחר לילות ללא שינה ומשם רצה לאסוף את הילדים ממסגרות.
ככל שהחיים מתקדמים יש לי יותר אחריות, יותר מטלות, יותר ילדים להכיל שצמאים לאמא שתשב איתם על השטיח ותשחק איתם- לא פחות מטלות...
אולי זה נשמע שחור, זה לא. זה סתם עמוס. אבל אני אישית לא חווה את הילד השלישי כדבר פשוט יותר. אפילו שכל הסבתות אמרו לי ככה. אולי הן לא זוכרות, אולי הן היו שכירות שעבדו בחצי משרה, אולי כך ואולי אחרת. לא יודעת, זו החוויה שלי, ואני מקווה מאד שדברים יהיו לי פשוטים יותר.
כרגע אני יודעת שעבדתי אתמול בערב ועכשיו בשישי צהרים כדי לנצל את הזמן שבעלי יכול להחזיק את התינוק ואני יכולה להתרכז.
לא מדובר בכסף, כמו פשוט במחויבות ללקוחות. אני לא יכולה לזרוק הכל רק כי ילדתי. זה לא מעניין אף אחד...

אויי הדס לקחת על עצמך המון!!
אני חושבת שזה מאוד אינדבדואלי..למשל אני כל כך רחוקה מדעתה של נטלי...מרחק שנות אור
נכון ההתחלות קשות יותר..אבל בסוף אני מקוה שעשיתי החלטה טובה.
הכי חשוב להגיע להחלטה ביחד, אני תמיד רציתי 4 וכרגע זה חסר סיכוי מבחינתי לעומת זאת בעלי ממש רוצה...

צת' וכל שאר החברות...
ברור שיש בי ניצוץ שרוצה עוד אחד אבל כרגע זה רק ניצוץ... עדיין אין את הגפרור שידליק את הניצוץ...

אשטנגה = הדס
פייס: ortal_hori

אם ככה נתראה בעוד שנה שנתיים

הייי..
אני בדיוק חשבתי כמוך.
גם אני צעירה ויש לי שני בנים בני 7 ובן 4.
ולפני יומיים ילדתי בת מהמממת!!!!!!
בת שלישית... ואני חשבתי לא מהבחינה של לקום בלילה וחיתולים..למרות שזה ממש באסה לקום בלילה וחיסונים וכו וכו וכוככוכוכ....
חשבתי שהבנים שלי כבר גדולים, וכל אחד הולך לחבר או לחוג ואני נשארת לבד... ובעזרת השם שיגדלו ויעזבו את הקן(ימצאו כלות...) ...
אז אמרתי לעצמי שאני חייבת עוד אחת/אחד.
תודה לאלוהים שנתן לי את הזכות הזו ,בת אחרי שני בנים!
אבל לא בלחץ..אם זורם לך ובא לך תעשי. אחר כך אם תתחרטי יכול להיות מאוחר מידי...
בהצלחה!

להיות הכי אמיתית?
תזרמי. יהיה קשה אחר כך קל ואז שוב קשה ואז....

אני סטודנטית עם שלושה... לא קל אבל בהחלט ממלא את מרבית שעות היממה..

לנו היה ברור שנעשה לפחות שלושה.
במקרה שלי סיפור הפוסטינור גרם לגברת להיווצר ולהגיע מוקדם משתכננו...
היו שנתיים לא פשוטות כי הם היו צפופים אבל זה השתפר ככל שאדר גדלה.

[

[
[