היי שרוני - הריון ולידה

כבר כמה ימים שאני מחפשת דקה או שתיים פנויות בשביל לכתוב לך...
והנה אני כותבת בין הפסקה לטלפון.

אנחנו עוברים תקופה לא קלה עם תהל שלנו
מתחיל בתת הת**** וממשיך ללילות של בכי והיסטריה ללא שינה
המון התייעצויות וחוסר אונים אחד גדול. ועדיין אין תשובות. קשה לי מאד. אני עייפה. מבולבלת. מנסה למצוא חוט מחשבה. מאלתרת. ועדיין חסרת פיתרון.

הכל מתחיל ברצועות שהיו עד גיל חצי שנה וברפלוקס שהצטרף
המון תשומת לב ונדנודים, רחמים ושוב רחמים, והנקות כל שעה בגלל פליטות לא מעטות
שבעצם הוציאו כל מה שנכנס.
הילדה שברה אחוזונים, אחוזון 10 ואז 8 וכעת 5 נראה כמו חלום.
הילדה שלי לא אכלנית גדולה, בעצם דרושה הסחת דעת גדולה כדי שתסיים קערה מינימלית של דייסה או פירות.
על הנקות היא לא מוותרת - אפילו דורשת ומושכת ומתעקשת.
ואני כל כך עייפה שרוני, חזרתי לעבודה, עשיתי זאת בהדרגה, ניסיתי כל סוגי המטרנות והבקבוקים.
והיא מסרבת. מסרבת לאכול ולעלות ולהרגיע את אמא שדואגת נורא.

והלילות... הבכי הנוראי עד שנרים ונרדים ונטפח וננדנד
ניסיתי הכל. יד מלטפת, מקלחת, טקסי שינה, ניסיתי לא לגשת, ניסיתי הכל.

אז עשינו בדיקות דם (נוראיות יש לומר) והופננו לדיאטנית ילדים
אבל מה בדבר השינה? מה ניתן לעשות בשביל לעזור לתהל להשיג מעט עצמאות וחוסר תלות?
להנקות התכופות יש חלק גדול בזה, אני יודעת. גם החזרה לעבודה. גם הרצועות שהכריחו אותנו להרים 24/7.
אבל אני מרגישה שחייבת להיות דרך יד ביד לאט לאט להשיב לילדה את עצמאותה
ולנו את שלוותינו. (חייבת לציין שגם בלול בשעות היום קשה לה להיות עם עצמה)

בבקשה שרוני, אולי יש בידך איזו עצה או כיוון?
קשה לנו מאד. וכל הסימפטומים יחדיו די מחשידים אותי... האם יש לך רעיון?

תודה