מסופר על ילדה שבשיעור ספורט, בעת משחק מחניים, רצה ונפלה אחורה.
היא נפלה על היד, אמרה שכואב לה קצת.
המורה אמרה לה לשבת בצד ולתת ליד מנוחה, אבל נראה שזה מכה יבשה
הילדה לא בכתה מכאבים
לכולם היה נראה שזה שום דבר
היא חזרה הביתה ואמרה לאימה שהיא נפלה וכואב לה קצת ביד, עם דגש על קצת
אימה נתנה לה לשים את היד במים קרים
כשראתה כי אין זה עוזר
לקחה את אחיותיה לסבתן למשמרת ולקחה את הילדה לרופאה.
הרופאה אמרה שנראה לה שזה שום דבר, אבל היא שולחת אותה לטר"ם לעשות צילום.
הילדה הגיבורה והאמיצה לא בכתה אף לא לרגע.
לאחר צילום ובדיקת אורתופד התבררה הטעות של כולם.
לילדה האמיצה והגיבורה יש שבר בשורש כף היד!!!
והיא עדיין לא בכתה ולא התלוננה.
רק לאחר שגיבסו אותה מכף היד ועד למרפק, כשהגבס התחיל להגיב את התגובה הכימית פולטת החום עם המים היא התחילה לבכות
וגם זה לא מהכאבים, אלא מלחץ והיסטריה מהחום שהיא הרגישה.
וזה כל הסיפור על הילדה הגיבורה והאמיצה
אז כרמלי שלי
שתהיה החלמה מהירה
את ילדה מדהימה ומופלאה
לא נעים להתחיל שנה חדשה עם גבס
אבל תזכרי שמה שלא הורג, מחשל
וזה רק 3 שבועות!!!
ונכון שתפסידי את הטיול של בני עקיבא שכל כך חיכית לו, ונכון שקשה לך לישון, ונכון שזה מבאס, אבל זה יעבור!!!!
אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים
הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)
אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)