מה אני יכולה לעשות? - הריון ולידה

אפשר בהחלט להגיד שלנטלי קצת קשה ולנסות לקבוע במקום ניטרלי יותר כמו בפארק וכד' (מה שיכול להיות קצת יותר קשה לשתיים עם בטנים ופיפי

מבאס

כמו שלינבר אמרה אולי להיפגש במקום נייטרלי וגדול ששם היא תוכל לשחק עם עוד ילדים ולא רק עם הילדה הזאת
וגם היתי מעירה לאמא שתדבר עם הילדה ותסביר לה שלא יפה להציק . היתי מעירה גם אם היא חברה שלי כי זה באמת מעצבן ואם נטלי מציקה לה אז גם להסביר לנטלי. לדבר עם שתיהן. השאלה מי מתחילה עם הריבים כי לא ככ הבנתי

מה שכן נזכרתי שבעלי סיפר שבילדות היה ילד שהציק לו בטירוף והם רבו בלי הפסקה אבל אחר כך נהיו חברים מאוד טובים

תראי, בגיל הזה מה שאת מתארת לא חריג
ורואים את זה באינטרקציות בין ילדים..
במקרים כאלו צריך כנראה תיווך מסוים
כמו הכוונה לפעילות או משחק
הן כל הזמן רק רבות? נטלי שמחה לראות אותה?
זה שהיא מכריזה שהיא לא רוצה שהיא תבוא זה בסדר
ילדים בגיל הזה אומרים את זה ואחרי יום הם החברים הכי טובים
יש כאן למידה חברתית חשובה ואני הייתי מנסה ליצור אינטרקציה בתיווך
דווקא לא הייתי נמנעת

אני לא יכולה להגיד לאמא הזו 'תדברי עם הבת שלך'..זה ממש לא הסגנון שלי, אני לא חושבת שהבת שלה היא רק הבעיה ולא הבת שלי- החיבור בינהן הוא הבעייתי. אני באמת לא יודעת מי מהן 'מתחילה' וזה לא כל כך משנה לי האמת.
אני גם זוכרת שלפני כמה חודשים היא סיפרה לי על אמא אחרת שהייתה אצלה ואמרה לבת של חברה שלי 'את צריכה להתחלק עם הצעצועים שלך' (כנראה שגם עם בנה היה איזה בעיה) והיא אמרה בחזרה 'היא לא חייבת כלום'

קודם כל- זה ברור שעם אמילי היא מסתדרת כי עם אמילי אין תחרות, ההיררכיה ברורה, וחוץ מזה קטנים תמיד יעריצו גדולים.

מסכימה איתך שאין מקום לחנך את האמא. אם היא היתה רוצה- היא כבר היתה מתערבת. יש כאלו שזו אג'נדה אצלם לא להתערב. ויש כאלו שלא מתערבות רק כשידן של ביתן על העליונה- אך בלאו הכי אין לך מה לעשות עם זה.. לא תחנכי אותה ולעומת זאת- זה יפגע לכן ביחסים.
אני חושבת שמה שהציעו לך לגבי מקום מפגש נטרלי הוא מאד מאד נכון, אם לילדה יש קושי להתחלק בדברים שלה, מקום נטרלי יפתור את הבעיה הזו.
מה שכן- מניסיון, לי היה מקרה דומה עם אמא שמאד מאד אהבתי והתפתח ביננו קשר בלי קשר לילדים- שמרנו עליו על אש קטנה עד היום. הבת שלה היתה מתנהגת בצורה נבזית לבן שלי- והבן שלי אינטילגנטי מאד מאד- אך מה לעשות- ממש לא ילד מניפולטיבי והיה לו קושי להתמודד מולה. אני לא מנעתי את המפגשים, כי חשבתי שסך הכל זה גם שיעור טוב בשבילו ומזה לומדים..
בסופו של דבר הוא הצביע ברגלים ובחר לעצמו חברים אחרים. אבל אני בטוחה שהוא יצא נשכר מזה.
אנחנו כן נפגשות עם הילדים לפעמים גם היום, וגם הילדים גדלו. אבל תסמכי על נטלי שהיא תדע להסתדר ולבחור מה טוב לה.- את לעומת זאת, צריכה להתאפק ולא לגונן עליה... תסתכלי על זה כייתרון- פה את נוכחת במצבים שבגן היא מתמודדת איתם לבד, ופה את רואה ויכולה לתמוך בה. לא על ידי זה שתחנכי את השנייה, אלא על ידי זה שתתני לנטלי טיפים איך להתמודד עם זה בזמן אמת. ואני ממש לא מתכוונת ל"תוותרי", אלא להפך: "זה היה אצלך קודם? היא חוטפת לך? אז אל תוותרי. זכותך" או לחלופין- "אם זה שלה, היא לא חייבת לחלוק, תבחרי 2 משחקים אחרים במקום זה שהיא מחזיקה עכשיו ותשחקי איתם" או- לתת לה לבד כשהיא לא פונה אליך- זה הכי טוב, או כל מיני טקטיקות אחרות שיעזרו לה במצבים דומים בגן.

זה גיל כזה.......בעייתי.

האמת, הרעיון של לינבר הגיוני ומתאים.

אני פשוט הייתי נצמדת אליהן ועוקבת אחרי מהלך ההתנהגות, כי נראה שיש צורך במעקב צמוד....(האמא כנראה רוצה לנוח ולא ממש מזיז לה מה קורה עם הילדים
פייס: ortal_hori

יותר קל עם פידבקים מיידיים

רק רציתי לספר שאני כ"כ מבינה ...

גלי- משפחה באמת זה נשמע משימה לא קלה אבל חובה...מענין

לידה קלה לאמא שלה

ואיזה יופי שהבנות הסתדרו...