נסעתי עם הילדים לאיזה סידור.
בעודנו יושבים בתחנת אוטובוס מחכים,מגיעה איזו בחורה.אישה.די צעירה.
ישר קלטתי שהיא לא בסדר,בקשתי מהבנות לפנות לה מקום.
באיזה שהוא שלב נפל לאחת מהן השלוק שנתתי לה על הרצפה ובגלל שזה היה ממש בסוף אמרתי לה שתזרוק.הבחורה ישר אמרה-למה תשטפי לה במים.חייכתי אמרתי תודה וזרקנו את השלוק(שהיו בו באמת כמה טיפות אחרונות).ואז היא התחילה-איזה אמא מוזרה את!והתחילה לפתוח פה....אתם הדתיים ככה...וככה...בהתחלה ממש לא התייחסתי.אח"כ
אמרתי לה כן כן.נכון.צודקת.
אח"כ.....נתתי לקטן לשתות והוכ הושיט לי את הבקבוק אחרי שניה, אז אמרתי לו שימשיך לשתות,חם נורא.והיא-תוציאי לו מהפה!הוא לא רוצה!הוא נחנק!
כבר לא יכולתי לשתוק ועניתי לה שחס ושלום ומה היא מתערבת לי בילדים???
והיא התחילה לקלל.....השם ישמור איזה פה היא פתחה...איזה קללות.....פשוט הקמתי את הילדים והלכתי.הבנות היו בהלם...הסברתי להן שכמו שיש אנשים שחולים בגוף יש כאלה שחולים בנפש,עברנו לתחנה אחרת ואמרנו ביחד תהילים שתהיה לה רפואה שלימה...אבל אני חא משתחררת מזה.....איזה קללות....איזה פה
הייתי חייבת לפרוק